שבוע 33 עד עכשיו הייתי שלילית לCMV לא נדבקתי מעולם. עכשיו חזרו בדיקות דם ויצא לי חיובי שהייתה הדבקה לאחרונה. נבדקתי בדיוק לפני חודש ואז הייתי שלילית אז כנראה שההדבקה הייתה בפרק זמן הזה. אני ממש בלחץ כי קראתי דברים נוראיים על זה:( מישהי נדבקה בהריון ?
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 בספטמבר 2025 בשעה 18:14
לי היה את זה חברה אמרה לי לקחת פרובויוטיקה ביו 25 וחוץ מזה לקחתי גם אומגה 9 חודשים וברוך השם התינוקת לא נדבקה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 בספטמבר 2025 בשעה 18:40
הסיכון העיקרי זה בשליש הראשון לדעתי אחכ הסיכוי להדבקה ממש המוך אני בכל מקרה נדבקתי בתחילת ההריון והייתי בהריון בסיכון והכל היה בסדר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 בספטמבר 2025 בשעה 19:11
נדבקתי לצערי גם אבל לשמחתי בשבוע מאוחר כמוך לא אשקר שעד סוף ההריון הייתי במשבר עמוק כי אני לא עשיתי את כל הבדיקות שהמליצו לי מבחינת דת התפללתי והאמנתי שהכל בסדר וברוך ה יצאה לי ילדה בריאה ושלימה כמובן שלאחר הלידה מתחילים שנה של מרתון בדיקות כדי לבדוק שלא מתפתח משהו אבל תיהי חזקה ותאמיני שהכל יהיה טוב תודה לה שהתינוק שלך כבר בשל אז יש לו סיכוי נמוך יותר להיפגע

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מתנצלת מראש על החפירה ילדתי בשבת וכל מה שאמרו נכון ברוך ה הייתה לידה יותר מקלה המיילדות היו בשוק שזו לידה ראשונה והילד יצא מושלם תודה לאל אבל רגשות האשמה לא עוזבותתתת אותי מיום שבת אני לא מפסיקה לבכות על כל דבר שאני עושה במיוחד על ההנקה, ממש רציתי להניק ואפילו כבר בחדר לידה התינוק בן חצי שעה והוא הצליח לינוק ממני ושיתף פעולה כאילו מישהו לימד אותו את זה בבטן..הייתי בשוק אבל אני לא הצלחתי כאב לי וירד לי דם ממש אז החלטתי לוותר וללכת על מטרנה.. זה ממש ישב עלי כי ראיתי איך הוא נגעל בהתחלה מהמטרנה ולא הצליח למצוץ מהבקבוק הוא הסתכל עלי במבט של ״למה את עושה לי את זה?״🥹 אז ניסיתי היום להניק שוב והוא שוב ממש התמסר לזה אבל שוב לא יכלתי והרגשתי כל כך אמא גרועה בכיתי שעה ליועצת הנקה ולבעלי ולא משנה מה כולם אומרים לי אני מרגישה שמגיע לו אמא טובה יותר ואני יודעת שאני מגזימה אבל התחושה הזו לא עוברת ממני.. ביקשתי בתינוקיה כל פעם שהוא רוצה בקבוק בלילה או בוכה לקרוא לי כדי להיות שם ושירגיש אותי.. עכשיו שמתי אותו בתינוקיה כי אני לבד פה והייתי צריכה לשירותים ואחרי זה ישבתי קצת במיטה עיכלתי את הארוחת צהריים שתיתי מיץ והרגשתי שוב רע שהוא שם אולי בוכה ואף אחד לא בא אליו (ראיתי בלילה 3 אחיות על 20 תינוקות וכולם בוכים והיה שם קרייסס רציני וזה היה מלחיץ ברמות) בלילה הייתי כל כך גמורה שלא שמעתי את הטלפון התקשרו אלי מהתינוקיה פעמיים ולא עניתי ואז הגיעו רק אחרי 20 דק לחדר להעיר אותי (אני 2 חדרים מהתינוקיה זה בקושי 5 צעדים) והמחשבה על זה שהוא בכה 20 דק ואף אחד לא ניגש ואמא שלו לא באה שוברת לי את הלב שלא נדבר על המטרנה שעושה לו כאבי בטן והוא בוכה וזה שובר לי את הלב כי זה בגללי קיצר זה החלק הכי קשה שלא יודעת מתי יעבור אם יעבור אני מרגישה ממש חלשה בגלל זה
💬4 תגובות