טוב לא יודעת איך להרגיש לגבי זה. יש לי חברה, שחיכתה כמה שנים להיכנס להריון, גם אני חיכיתי, והיא הרגישה אצלי מקום מפלט. פרקה, בכתה... ואני הקשבתי, והכלתי, והבנתי הכי בעולם. היא סיפרה לי שהיא בהריון, ממש ממש שמחתי. עכשיו היא ילדה. והיא מתחמקת מכל קשר. היא לא שולחת תמונה של התינוקת. עכשיו זה לא זה.. אני הכי הייתי בשבילך. אז מה.. כשהיית צריכה אותי, באת. ושאת כבר בסבבה אז את מעיפה. לא יודעת למה. אני ממש פגועה... אני כרגע גם בהריון, אז לא יודעת אם זה ההורמונים. קיצער. פורקת, מרגישה שהיא השתמשה בי. כי אני באמת מעידה על עצמי כבן אדם שמרגישים איתו בנוח, ואני מקשיבה ומכילה. אבל פתאום כשהגעת לשמחה, ואני שמחה ברמות בשבילך, ואז את מתעלמת מהודעות. אוףףףף אני בוכה פה מרגישה משוגעת