אני שבוע 32 ובזמן שיש לי התקשות של הרחם ברקסטון ואני שוכבת אז מרגישה לחץ כזה…

מתוסכלת אוכלת בעיקר פחמימות כי זה מה שאני מסוגלת וזה גורם לי עליה במשקל בעיקר באיזור הירכיים! (לפני ההריון חייתי כמעט רק על חלבונים וזה עזר לי במשקל..)

פשוט לפרוק אני בת 23 נכנסתי להריון שאני לא יודעת אם לקרוא לו לא רצוי, אבל לא מחושב. יש לי ילד בבית, אני צעירה, ההורמונים משגעים אותי, אני נפוחה ברמה שהבטן שלי נראת חודש חמישי לפחות (אני בחודש שני) בעלי לא מחמיא לי- אני יודעת שזה לא ממקום שלא נמשך אבל לדעתי כן יורד לו קצת, גם שדיברתי איתו על זה הוא אמר לי את הכי יפה בעולם, זה לא עוזר לי המחמאות באילוץ האלה. יש מסביבי הרבה אנשים וגם המשפחה שלי יודעת על ההריון הזה אבל אני מרגישה ככ בודדה. הנה פורים זה החג האהוב עלי בשנה, לשבת כל המשפחה מנגל מוזיקה אלכוהול ואין לי חשק בכלל לכל זה, אולי זה יישמע מוזר לחלק אבל כלכך בא לי את האלכוהול בחג הזה ופשוט מרגישה פספוס גדול. אני לא יודעת מה אני מרגישה עם ההריון הזה, בעלי פחות מתרגש, יש כבר ילד בבית אז יש שגרה עמוסה שגם זה נותן פחות דגש. אני לא מחפשת צומי ויחס כל היום, אבל כן משהו בסיסי, הנה אני לא שותה אז אני המבוגר האחראי שצריך לדאוג לילד, לקלח להרדים בזמן שכולם בחוץ שותים ונהנים. אין לי בעיה עם זה, זה פשוט עוד ועוד דברים שכל דבר קטן מרגיש לי עול. אני אוהבת את הילד שלי באהבה שבאמת לא הכרתי. אני עוצרת וחושבת האם באמת עוד הריון זה משהו שנכון לי לכרגע? גם אם אין לי מה לעשות עם זה. אני מקבלת את המצב אבל הקושי לא סותר.