לילה שלפני המלחמה הכל היה בסדר, עשינו אהבה ואז בום למחרת בבוקר הכל השתנה, כל הסיוט הזה, הבן זוג שלי מסתובב בבית כמו זומבי עצבני, שבועיים הוא היה בבית בגלל האזעקות מפחד לצאת, ואתמול בבוקר הוא כנראה מפטרים אותו בגלל משהו, בכל מקרה לא עשינו אהבה כבר חודש, ואני מיואשת, הוא לא יוזם ואני בטח שלא יכולה ליזום אני כל הזמן מבקשת נשיקה חיבוק והוא כאילו נותן כי כביכול "אין ברירה" וזה מתיש אותי כבר, נמאס לי לרדוף אחריו אחרי זה אבל כל זה חסר לי, בא לי לעשות איתו אהבה אבל לבן אדם אין חשק ואני חושבת שגם לא יהיה, אייף מה איתן לפחות אתן כן עושות, ולא מתנזרות כמוני.. (לא בשביל הריון סתם לכיף 😉)

בנות שמתחת לגיל 32 והבדיקת סקירת מערכות מוקדמת שלכן יצא טוב, מישהי בכל מקרה בחרה לעשות מי שפיר? מתלבטת אם לעשות

היי, ילדה בת שנתיים וחצי עדיין עם טיטול. יודעת שצריך לעשות בשירותים ואני מכינה אותה לקראת פסח לגמילה. ביקשה כמה פעמים ללכת לשירותים ואפילו עשתה כמה פעמים פיפי וקקי. היתה מבסוטה מעצמה ופתאןם יש רגרסיה. לא מוכנה להתקרב לשירותים וכל פעם שאני מציעה לה עונה "לא בא לי" ובוכה שאני מעלה תמילה שירותים. ניסיתי משחקים שירים סיפןרים הסברים סרטונים אין היא בשלה עם ה "לא באלי" הזה. איך להתמודד??? אני רוצה בפסח להוריד לה טיטול ופתאןם היא לא מוכנה ללכת

דונה כן או לא?