אשמח להתייעצות קטנה….☺️ אני בת 23 נשואה שנתיים , ילדה בת 5 חודשיים… בעלי בא מרקע חרדי.. ואני ממשפחה דתית יחסית חזקה ובית מאוד שמור… מאז הלידה אני מרגישה אחרת .. זה תמיד היה עכשיו זה בולט ומציק כפול..! שאנחנו מותרים אני מרגישה שאני מדחיקה את זה, ושאנחנו אסורים זה פשוט צף.. אני מרגישה שאני פשוט לא יכולה יותר… כל הזמן חברים של בעלי מתקשרים אליו ומדברים איתו על חברות שלהם/ על ההצעות נישואין שהם רוצים לעשות.. והוא תמיד מתענין באיך הם מבחינה דתית/לבוש.. ושאני שומעת את זה מהצד זה קצת פוגע וזה מרגיש לי שכל הזמן הוא משווה אותי לאחרות וזה עושה לי בלב כזה שאני לא מספיק יפה/רזה/מתלבשת יפה.. זה תמעד היה לי עם עצמי מאז הלידה זה מחמיר! מה אני אמורה לעשות?

היי שאלהה בשקיפות אמרו לי שכנראה יש לי בת.. בשבוע 11. אתמול הייתי בבדיקת אולטרסאונד שגרתית והיא שאלה אותי אם אני יודעת מה יש לי ואמרה לי שהיא רואה בן בוודאות... בשבוע 13 האם אפשר לדעת בוודאות בשבוע כזה? והם קרה למישהי שראו בן ובסוף הייתה בת?

בנות ללידה ראשונה מה ההמלצה, אסותא אשדוד או סורוקה? הבנתי שיש עומס באסותא בתקופה הזו

אני מקווה שאלוהים יסלח לי על הלילה שעברתי עם התינוק..אני כלכך אוהבת אותו ונותנת לו כל היום חיבוקים ונשיקות בלי סוף משחקת איתו ונותנת לו אהבה גדולה כשמגיע הערב הוא עייף מקלחת בקבוק ונרדם על הבקבוק..בן 6 חודשים. ישן 5 שעות רצוף ומתעורר בדרך כלל לבקבוק אוכל וחוזר לישון ..בימים האחרונים מתעורר לא ישר בבכי משמיע קולות של בכי.. תוך כדי שהוא עדיין עם עיניים עצומות וזז באי נוחות..נראה שמשהו מפריע לו אל חיכיתי עם הבקבוק וניסיתי להרדים כשראיתי שלא הצליח הכנתי בקבוק ונרדם חזרה ..*אבל* איך שהנחתי אותו במיטה בכי צרחות ומאז הלילה הפך לסיוט… שעתיים שלמות שאני מרימה ומניחה מרימה ומניחה ואני מותשת ממש ולא יודעת איך לעזור לו ובשלב מסוים פשוט עזבתי אותו ככה במיטה בוכה..בעלי שמע וממש התעצבן עלי ולקח עשה לו את אותו הדבר..עכשיו כואב לי בתור אמא שככה נהגתי איתו הילד הזה הוא כל חיי וכואב לי בתור בת זוג כי בעלי עובר קשה מאוד וקם אליו בלילה גמור..הרגשתי רע עם עצמי..מה אני עושה לא בסדר? איך אוכל למנוע את זה הלילה? אני ממש מפחדת שגם הלילה זה יקרה כי בלילה אני מרגישה בן אדם אחר לחלוטין העייפות מדברת ובבוקר יש לי מצפון לתינוק 😞אני מקווה שזה לא קורה רק לי..מה אפשר לעשות עם התינוק ככה בלילה אוף

הריון ראשון, שבוע 6 בדיוק. מעבר לבחילות פה ושם יש לי הרבה התכווצויות בבטן ולפעמים כאבים חדים כמו סכין בגב תחתון שעוברים אחרי 5 דקות כלא היו. אני עייפה בצורה קיצונית, חסרת מוטיבציה. מנסה לא להעסיק את עצמי בסטטיסטיקות של הפלות בשבוע כל כך מוקדם. קוראת הרבה פוסטים במיוחד על הפלות ולא מפסיקה לבכות בלילה כי אני ממש חרדה להריון הזה. איך מתאוששים? איך עושים שהזמן יעבור? אנחנו גם החלטנו להסתיר מההורים עד הדופק בשבוע 7.

מה מקבלים מתנות מהביהח?