אופ חייבת לפרוק עשיתי סקירה שנייה היום ואכלתי רק כמה קוביות שוקולד בבוקר כי היה לי התקף של המעי ולא יכלתי לאכול אני על שיליה קידמית גם אז הרופא טוען שקשה לו לראות וממש הגיב בחוסר סימפטיה על זה ששאלתי אם אפשר לראות פנים בתלת מימד טען כי בגלל שלא אכלתי אז העובר פחות זז והוא על הבטן וכו וכאילו כל כל חיכתי לבדיקה הזאת כל כך רציתי לראות בבירור(הוא הוציא לי רק 2 תמונות) וזה מה זה הוריד לי את המצב רוח ברמה שיצאתי משם בוכה🥺
💬0 תגובות

תגובות (0)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

משתדלת לא לבכות על מר גורלי אבל חייבת לפרוק למישהו כי אחרת אשתגע. ילדתי לפני כמה חודשים, אנחנו גרים אצל ההורים שלי כי אני לא עובדת ואין לנו כסף להשכיר דירה. ההורים שלי מבוגרים סיעודיים, אנשים קשים מאוד, פרימיטיביים שמעשנים בבית ומעירים מלא הערות. לא יכולים לעזור בשמירה על הילד ולמצוא מטפלת/מעון לא משתלם כי זה יוצא כמעט כל המשכורת שאני אעבוד. בעלי מרוויח ממש מעט (6500). כל פעם שאני מדברת איתו על זה הוא אומר שהוא מחפש משהו טוב יותר אבל בפועל לא עושה כלום. אני עושה הכל בבית, כביסות, ניקיון, אוכל, קניות, טיפול בתינוק. לא יוצאת לשום מקום, אין לי חברות, אין לי עם מי לדבר. בעלי אדם טוב אבל מתנהג כמו נער עדיין, מתעדף לשחק במחשב אחרי שחוזר מהעבודה. ואם אני מעירה לו על זה אז הוא ישר שואל "אז למה לא אמרת לי". כאילו, ברצינות, מה יש להגיד לך, אתה לא רואה שאני גמורה? לא היה לי זמן בכלל לעכל את ההריון, את הלידה ואני עדיין בדיכאון שאחרי הלידה. הגוף שלי התעוות, החזה צנח, הבטן עם סימני מתיחה ונפולה. אני שונאת כל דבר בעצמי. רע לי בטירוף. אני אוהבת את התינוק שלי אבל כל השאר פשוט מתעלה על זה ובא לי לצרוח. רע לי ואני לא יודעת איך לצאת מהתיסכול הזה. סליחה על החפירה, זהו פרקתי...
💬46 תגובות❤️1 אהבה