מי שעברה לידה שקטה ויכולה לספר איך עברה את זה... אין מילים להגיד הלב שלי שבור…

אני כבר לא יודעת מה לעשות, התינוקת שלי בת 3 חודשים וההרדמות איתה לא פשוטות בכלל כל הרדמה מלווה בבכי וצרחות, היא גם לא לוקחת מוצץ ואני מרגישה שניסיתי כל שיטה שהמליצו לי עליה אבל זה לא עובד! אני עוקבת אחרי סימני עייפות, לפעמים מנסה להרדים אותה גם לפני שהיא מראה שהיא עייפה אבל איכשהו היא לא נרדמת ובכל פעם אנחנו מגיעות למצב של עייפות יתר ואז ההרדמות כבר מלוות בתסכול ובכי. ניסיתי להרדים בעגלה, בעריסה, בידיים, על הבטן, על הגב על הצד, אבל הדבר היחיד שעובד זה רק תוך כדי הנקה מה שמגביל אותי לשבת כל היום מבלי לזוז כי גם כשהיא נרדמת בהנקה ברגע שאני רוצה להעביר אותה לעריסה היא מתעוררת. לפעמים היא נרדמת במנשא או על הידיים אבל בשניה שאני מתיישבת היא מתעוררת וזה קשה לעמוד איתה על הידיים במשך שעה כמה פעמים ביום. אני לא מסוגלת לשמוע את הבכי שלה מבלי להרגיש נורא עם עצמי, אני מרגישה כאילו אני לא עושה מספיק ואני באמת כלכך מנסה, מעולם לא נתתי לה ״לבכות עד רגיעה״ אני תמיד מחזיקה אותה ושרה אליה או מדברת איתה כדי שתדע שאני איתה אבל אני גם לא יודעת איך לעזור לה ולמנוע ממנה מלהגיע לבכי בהרדמות. בלילות היא ישנה מעולה, היא ישנה עלי ומתעוררת פעם- פעמיים בלילה אבל האתגר הוא ההרדמות במהלך היום, מה אני עושה לא נכון?? אני כבר אובדת עצות..

יש כאן אמהות שיש להם צמודים בערך הבדל של שנה או פחות? דבר שני איך עושים את זה עם העבודה שצריך לספר אחרי שחוזרים מחופשת לידה