תסבירו לי מה עשיתי לא בסדר. הייתי בבית וסידרתי וניקיתי גם את הסלון והמטבח וגם את אחד החדרים שלא סידרתי וניקיתי מאז פסח. אח''כ הכנתי שניצלים, לקחתי ילד לחוג, את הקטנה לגינה עד שנגמר החוג ואז לחוג והביתה (הכל ברגל). כשהגענו בעלי היה בבית. ביקשתי ממנו שעקלח את הקטנה כי כאב לי כח הגוף והרצועות בבטן צרחו מכאב (שבוע 19+5), גם הגב והרגליים. הוא לא הסכים, הרגע הגיע מהעבודה.. שכב על הספה שעה וחצי (משש עד שבע וחצי). רציתי שנצא בערב למקום שתכננו והוא לא רצה. ביקשתי שיכין ארוחת ערב לילדים והוא הסכים. עוברת חצי שעה.. עוד חצי שעה... ביו לקלח את הקטנה ללהכניס מכונה ללהחליף מצעים לכל ארבעת הילדים ביקשתי שיכין ארוחת ערב והוא לא הכין. בשבע וחצי הוא קם להכין. נכנסתי להתקלח בעצמי. כשיצאתי אמרתי לו שאני ממליצה ממש וזה מרענן. הוא אמר שהתקלח אתמול. אמרתי לו שצריך כל יום, ואז הוא שאל: ''אני מסריח?" ועניתי: ''כן" (היה לבגדים שלו ריח של אוכל, אולי אכל צהריים במקום כלשהו מהעבודה). באותו רגע הוא פשוט זרק הכל ועלה לחדר שינה. קראתי לו בצעקות שיבוא (צריך לצעוק בשביל שישמעו) והוא אמר שנעלב כי אני צועקת עליו. בכיתי, התחננתי שיבוא וכעסתי שכבר רבע לשמונה והוא היה אמור להכין ארוחת ערב ופתאום נעלם, ומה כבר קרה, ומה כבר אמרתי. ממש בכיתי וצעקתי. אבל הוא נעלב. הזמנתי פיצה ורגע לפני שלחתי ילד שישאל אותו אם להזמין או שהוא בא. הוא אמר לילד לא להתערב. הזמנתי, עליתי להתלבש בחדר ואמרתי לו שהוא מתנהג כמו ילד בן 15 ולא כמו מבוגר, ומה נסגר שהוא ככה?! ומה קורה פה?! ולמה רגע טוב ונחמד ורגע הוא נעלב והולך?! ואיך אפשר ככה?! נסעתי להביא את הפיצה, כולם אכלו ונכנסו למיטות (התקלחו לפני). האיש נעלם. הוא יצא למרפסת. אמר שמרגיש בודד, לא אהוב, לא רצוי, שנוא. עניתי לו שהוא בחר ללכת ושהוא לא 'לא רצוי' אלא 'לא רוצה'. הוא טען שאני ממשיכה. עכשיו תגידו לי, מה עשיתי לא בסדר? אולי אני סתומה או משהו, כי אני ממש לא מצליחה למצוא. אני כן רואה מה הוא עשה לא בסדר אבל לא מצליחה להבין מה אני עשיתי. בבקשה תעזרו לי להבין, אני כבר עייפה...