סליחה על האורך ,עיקר השאלה האם זה הגיוני הבכי העצבים או שזה נראה כמו דכאון?? חוץ מהמעבר דירה שזה מאוד לא קל גם אני לחוצה שהילדים שלי ימצאו פה עם מי לשחק ולהיות אח"צ קשה לראות אותם בלי חברה

ברור כל מה שמרגישים בהריון הוא תקין יש המון הורמונים

את מאוד מוצפת כרגע, עברת רצף של ארועים במקביל, בנוסף הכל כבר נורא קשה ומסרבל וכבד וכואב והמחשבות על העתיד... זה טבעי להרגיש ככה תאפשרי לעצמך רגע להיות בזה, תהיי בחמלה כלפי עצמך, תורידי הילוך. קחי לך יום יומיים לעשות דברים שאת אוהבת. אם ההרגשה מחמירה ואת חוששת שזה מעבר תמיד יש לאן לפנות ועם מי לדבר כדי לקבל תמיכה רגשית חיבוק. את גיבורה❤️

תראי... אני גם בשמיני לא עם תאומים... יש לי בבית עוד תשעה ילדים צפופים... החופש הגדול היה עומס מטורף עם ההריון... לא לשכוח את התקופה שבה אנו מצויים עם הרבה מתח וטראומות לילדים ולנו... על כל זה תוסיפי את ההורמונים וההתרגשות מהלידה... ועוד של תאומים... ולא נגעתי בדאגות היום יום שמלוות אותנו פרנסה, חינוך וכדו... איך נראה לך שתרגישי??? תהיי בחמלה על עצמך. תנוחי כמה שיותר... תתכונני ללידה ואל תלקי את עצמך על איך שאת מתייחסת לילדים... הכל ישתנה וזה חלק מהמעברים שהקדוש ברוך הוא מעביר אותם... ותאמיני לי שהוא רחמן יותר מאיתנו והוא ימלא אותם בשמחה והבנה ואת רק תדאגי לבאיאות הגוף והנפש שלך...