הבת שלי בקרוב בת שנה וחצי, נכנסה השנה לראשונה למסגרת, עד אז היתה איתי בבית והיא ילדה מפותחת מדהים מבינה המון ופיקחית. ובנוסף ילדתי לפני חודש וחצי ככה שיש לה שני שינויים משמעותיים בתקופה הזאת. מאז שנכנסה לגן היא קמה בלילה ומתחילה לבכות ולצרוח ושום דבר לא עוזר להרגיע אותה, היא רק צורחת ולא מצליחה לשמוע אותנו או להקשיב לנו. מנסים להביא לה מים/בקבוק/להרדים אותה איתנו במיטה וכלום לא עוזר היא בוכה ונראה שמאוד קשה לה. הדבר היחיד שמרגיע אותה הוא אם אבא שלה ירים אותה ויחבק אותה. היא רוצה ללכת רק אליו ולא מוכנה שאני ארים אותה או ארגיע אותה. היום המטפלת סיפרה לי שלפעמים במהלך היום היא מסתכלת על הדלת ואומרת ״אבא אבא״ (לא בוכה, רק מצביעה על הדלת ואומרת אבא) מי שנפרד ממנה בבוקר זו אני, ובדרכ אני גם מחזירה אותה. ככה שמבחינת הפרידה היא לא עושה את הפרידה שלה מאבא (הוא אומר לה ביי ברכב ואני יורדת איתה למעון) חשבתי אולי שהיא ככה כי היא לא נפרדת מאבא שלה כמו שצריך והוא לא חלק פעיל בהסתגלות שלה במעון. מה אתן חושבות? ואם כן, איך נוכל לעזור לה?
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 07:51
אתן חושבות שזה חלק מההסתגלות או שזו נורה אדומה???
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 07:52
כי אתמול המטפלת שלחה לי סרטון של הבת שלי שהיא מדברת איתה ומנשקת אותה והבת שלי חייכה, זרמה איתה, נתנה לה נשיקה באוויר והיתה נראית שמחה בגדול…
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 08:25
תראי,אין לי ניסיון בהתסגלות לגנים כי הבת שלי עדיין לא בגן,אבל היא עוברת כאן שתי קשיים גדולים,גם גן חדש וגם תינוק חדש בבית,אני חושבת שרוב הבכי שלה בלילות והרצון לאבא זה פשוט בעיקר בגלל שיש תינוק חדש בבית,יכול להיות שהיא לא מצליחה לעכל את זה עדיין והיא רואה שאת עסוקה בתינוק וקצת פחות בה כי אין מה לעשות התינוק דורש קצת יותר תשומת לב מתינוקת בת שנה וחצי ואבא כאילו "זמין" יותר אז קל לה יותר להיות עם אבא ולרצות את אבא,גם לפי מה שאני יודעת ההסתגלות לגן גם יכולים לגרום לכל מיני רגרסיות,יש כאלה שעובר להם חלק,יש כאלה שפותחים שביתות רעב,יש כאלה שמשתנה להם השינה מ0 ל100.בדיוק המלצתי פה למישהי אחרת שהילד שלה חווה נגיד שביתת רעב,יש מדריכת הורים שקוראים לה מיטל מכלוף יכולה למצוא אותה בפייסבוק,תנסי גם כן לפנות אליה תסבירי לה את הסיטואציה תשאלי אותה מה אפשר לעשות כדי שיהיה לה יותר קל עם ההסתגלות לכל הסיטואציה החדשה הזאת.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 08:26
זה המספר נגיד שהיא פרסמה בפייסבוק אם אין לך פייסבוק אולי ככה תצליחי להגיע אליה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אוף בנות אני בדיכאון אני שבוע 20 התחלתי את ההריון במשקל 46 והיום אני שוקלת כבר 58 קשה לי עם זה ממש וגם סובלת מכאבים אז בקושי יכולה לעשות פעילות גופנית.. בעיקר קשה לי עם תגובות מהסביבה.. רוב האנשים אומרים לי שלא שמים לב ואפילו עדיין לא רואים שאני בהריון (למרות שנהייתה לי בטן עגולה אבל יש 2 אנשים בעבודה חסרי טאקט אחת שכל הזמן אומרת לי בצחוק את שמנדוזה בדוק יש לך בת ודברים בסגנון ועוד אחד שאומר לי שאני ממינה מהר מדי ולא צריכה לאכול בשביל שניים ובקצב הזה אעלה 30 קילו ואומר לי תרגעי עם האוכל.. כבר לא בא לי לצאת מהבית יש לציין גם שאני נלחמת עם הפרעות אכילה אז משתדלת לאפשר לעצמי ולתינוק ולא להיכנס למצב שאני שמה לב לזה יותר מדי אבל גם בימים שאני אוכלת מעט אני עדיין עולה כנראה כי כבר דפקתי את הגוף שלי והוא רגיל לא לאכול... קשה לי ורע לי זה כבר משפיע לי על הנפש לא בא לי לבוא לעבודה. היום כשהוא אמר לי את זה נחנקתי משמעות בלב כי לא יכולתי לבכות חייבת לציין שיש הרבה תגובות מנגד שיפה לי ככה או שמרוב שהייתי קטנה לא כזה רואים שעליתי אבל אני שומעת רק את השני אנשים האלה שיורדים עליי וזה עושה לי רע בנשמה... העלייה שלי באמת קיצונית? זה מהיר מדי? כמה עליתי עד שבוע 20? אולי אני באמת צריכה להתעורר על עצמי
💬3 תגובות