קורה לכולם זה בסדר גמור אין לך מה להרגיש רע עם עצמך.הייתי כמוך עוד מאז שהיא נולדה,כי איך שחזרנו הביתה התחילו לה הגזים ומשם תענוג כי במשך חודשיים לא היינו ישנות כמעט בכלל,הייתה צורחת מכאבים,יכולנו לא לישון 20 שעות רצוף ואני אחרי קיסרי חירום עוד הייתי צריכה לקפוץ איתה על כדור פיזיו כי רק ככה היא הייתה לא צורחת,אפילו לא מדברת על לישון,נטו על הצרחות,כל לילה וכל יום הרגיש כמו סרט אימה שלא נגמר,ככ סבלתי בתקופה הזאת והרגשתי כלכך רע עם עצמי שהייתי עצבנית מזה שהיא לא נרדמת,אבל זה פשוט יאוש שאת רואה את התינוקת שלך סובלת ושמשהו מציק לה והיא לא נרדמת למרות שעייפה ואת מרגישה חוסר אונים מטורף.זה קשה זה לא קל התחושות האלה,אבל את בן אדם וקורה שמתעצבנים וקורה שיש ימים יותר קשים וכאלה שיותר קלים,הכל עובר בסופו של דבר,זה טוב שבסוף שמת לב לעקיצות,יש משחה שנקראת בייבי באז אם זוכרת נכון את השם,זה משחה שאחרי שעוקצים אותם את יכולה למרוח לה זה מרגיע את האיזור ועושה שפחות יגרד להם)אומרת לך מניסיון כי היא נעקצת כל שני וחמישי מהרגע שנולדה ולא מפסיקה לגרד.וזאת משחה שבאמת עוזרת להם.