חייבת לשתף כי זה יושב עליי.. לא מרגישה כלום כלפיי אמא שלי יותר. אני חושבת שהיא הרסה את הקשר שלנו עם השנים שאני מרגישה כבר שהיא נטל יותר מכל דבר אחר. היינו מאוד מחוברות בילדות אבל כשגדלתי הבנתי עליה הרבה דברים שהרחיקו אותי ממנה. פתאום הבנתי שהיא אהבה את זה שהייתי חיילת שלה ולא באמת אהבה אותי, אולי היא לא יודעת איך. היא מאוד לא יציבה נפשית ויכולה לשאוב המון אנרגיות מיותרות מבן אדם. מהרגע שהגעתי לגיל 18 היא כבר רצתה שאצא מהבית. אף פעם לא הרגשתי שהיא מתאמצת עבורי רק אם היה לה אינטרס או משהו. לא מרגישה שהשגתי משהו בחיים בזכותה. כבר בגיל 20 התחתנתי כדי לצאת מהבית ומאז כמה פעמים שגרנו איתה היא עשתה לי את המוות ובכלל אני לא אוהבת יותר מידי להיות בסביבתה. לא יודעת למה אני מרגישה ככה אבל אני פשוט לא מאמינה שהיא אוהבת אותי באמת. ועכשיו היא רוצה לעבור לגור קרוב אליי וזה עושה לי גירודים בכל הגוף. מצד אחד זו עזרה עם הילדים וכו מצד שני אני יודעת שאשלם על זה מחיר ואני לא בטוחה שאני מעוניינת. כבר הרגלתי את עצמי לחיות רחוק ממנה. ועכשיו היא רוצה להתקרב. רק ממני יש לה נכדים אז הגיוני אבל אני לא באמת רוצה אותה בחיים שלי. זה נורא אני יודעת. זה לא שהיא עשתה לי משהו נורא אני פשוט לא מתחברת לבן אדם. אני יודעת שזה נשמע נורא אבל ככה אני מרגישה