שבוע 14 ב״ה. אני עובדת באותו מקום כשנתיים, אני פשוט סובלת במקום העבודה שלי, יש…

שבוע 14 ב״ה. אני עובדת באותו מקום כשנתיים, אני פשוט סובלת במקום העבודה שלי, יש עלי המון לחץ והמון עבודה כשניגשתי למנהלת שלי ואמרתי שמאוד קשה לי ואני עמוסה התשובה שלה היתה תעשי שעות נוספות! (היא יודעת שאני בהריון) חשוב לי להגיד שלפני ההריון תכננתי להתפטר אבל רצה ונקלטתי, אני כל כך רוצה להתפטר כל כך רע לי מצד שני אני יודעת שזאת טעות כן גם אני אוסיף, התפוקה שלי ירדה גם בגלל ההריון וגם בגלל שפשוט לא בא לי להיות במקום הזה ושמים לב לזה העירו לי על זה מרגישה שלפעמיים הם מביאים אותי לקצה כדי שאני אתפטר כי הם מבינים שיש פה הליך מאוד ארוך לפיטורין של אישה בהריון בנות האם יש כאן מישהי שהיתה במצב הזה? מה עושים? איך מתמודדים עם מקום עבודה כזה? הנהלה כזאת? תחושה כזאת? תודה לכל מי שקראה עד כאן
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2025 בשעה 07:10
תנסי אולי להוציא שמירת הריון על פן נפשי?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2025 בשעה 07:30
היתי במצב שלך נשכתי שפתיים וכמובן אחרי שילדתי לא חזרתי לשם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2025 בשעה 07:31
חיבוק❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2025 בשעה 07:48
שמירת הריון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2025 בשעה 08:05
בעייני או להצליח להוציא שמירה או לשרוד עד הלידה וביי אחכ להתפטר לצורך גידול הילד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2025 בשעה 08:12
הייתי ממליצה לך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד עד ללידה. אח״כ תתפטרי לטובת גידול הילד. כבר עבר שליש מההריון, בינתיים תוציאי מחלה מדי פעם, פעם קחי חופש, תכף יש חגים. אם ממש קשה תצאי לחופשת לידה מוקדמת כי אם את גם ככה לא מתכוונת לחזור זה לא נורא . הזמן יעבור יותר מהר משציפית .

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

תגידו, שואלת ברצינות. יש סיבה שלא מספיק מדברים על הקושי של התופעות לוואי? כאילו אתן לא רוצות להתלונן כדי שלא יצטייר כחוסר הערכה? אני באמת תוהה איך לעזאזל לא היה לי מושג שזה כל כךךךך קשה. אמרו ״בחילות בוקר״ איזה בחילות בוקר??? אני כבר שבוע 15 גמורה מרוב בחילות. גמורה. מקיאה פעם ביום וזה ממש לא מקל על הבחילה היא חוזרת לי תוך 2 דקות והופ אני שוב בלופ של סבל. אני מרגישה שהכל חשוך פשוט. הולכת לעבודה חוזרת לספה ולא זזה ממנה. בקושי מדברת עם חברים, חברות שלי בכלל לא מבינות אותי. אומרות לי ״ניסית להריח לימון?״ ואני לא כועסת עליהן. גם אני לא הבנתי עד כמה זה קשה ובלתי נסבל. אני מרגישה שלקחו לי את הבריאות, התפקוד, החיות. אוכלת כל היום רק לחם עם טיפה שוקולד וזהווווו זה בבוקר צהריים וערב שלי. מעבר לזה לא מצליחה. כשמגיע הבוקר אני רק רוצה לגנוב עוד דקות שינה כדי לדחות את הסבל. מאדם פעיל, שמתאמן 3 פעמים בשבוע, שאוכל בריא ויוצא ומבלה. הפכתי לזומבי שמקלחת בשבילו היא משימה בלתי. אפשרית. מקדימה ואומרת - אני לוקחת 2 בונגסטה וזופרן. ועדיןןן בסבל. מה זההה למה הגוף שלי מגיב ככה ככ כואב לי גם שהעובר שלי מקבל תרופות ותזונה מזעזעת. אני פשוט גמורה.
💬2 תגובות