לא שמתביישת בזה אבל כותבת באנונימי למקרה והצוות שלו פה ויזהה - אודה לדעתכן ילד בן 3 שמספר שלא היה לו כיף בכלל בגן שהרביצו לו (הילדים) והרגיש לבד כי לא שיחקו איתו. דעתכן - להוציא מהגן / אני מגזימה ולהשאיר? זה גן דו שנתי גם טח וגם טטח וזו שנה ראשונה שלו בגן בחיים עד היום היה איתי בבית. אתחיל במה הוא סיפר לי בבית (קרה אחרי שהגננת סיפרה מה שהיא סיפרה בהמשך)- אמר שלא היה לו כיף שהוא היה עצוב ולבד שרצה לשחק עם הבובה והרביצו לו (ככל הנראה ניסה לחטוף מילד אחר) ששאלתי מה עשה אחרי אמר שהלך לגננת אבל שהיא לא עזרה לו והוא פשוט הרגיש לבד לפי מה שתיאר לי . היום נאמר לי מהגננת שהוא חוטף ל״גדולים״(שנתון טח) את המשחקים ואז הם מרביצים לו. לא נאמר לי מה עושים להם לאחר התקרית שהם תוקפים אותו והרמת שמרוב הלם לא שאלתי. אני ממש ממש לא מצדיקה חטיפת משחק - ותמיד תמיד הסברתי לו שזה ממש פוגע במי שמשחק עם זה . אבל אני עוד יותר לא מצדיקה אלימות! ובעיני המרביץ היה צריך ללכת עם הגננת לצד ולדבר על הנושא או לפתוח את זה בשיח בגן עם הילדים ולהסביר שזה לא הפתרון ואם חוטפים אפשר לדבר ונגיד אם 2 רוצים משחק אז או ביחד או בתורות, במיוחד שמדובר בגן של קטנים עם שנה שנייה שם. הכי גרוע שזה לא יתכן שנאמר לי משפט ש-הגדולים מרביצים. אז איזה מן חינוך ודוגמה זו? ולא משנה שזו דרך ״ההשרדות״ זה בדיוק למה יש גן כדי ללמד. ויותר הפריע לי ששאלתי 2 דקות לפני שיצא מהגן את הסייעת איך היה לו ואמרה ממש טוב ושהשתתף יפה. ו2 דקות אחריי הגננת מספרת לי שלא היה לו טוב בכלל - פחות זה שיש לו שריטה על הגוף עד שאני ראיתי ואמרתי לה ואז אמרה שראתה עכשיו (לא טיפלו לו בה ולא שמו לו שום דבר ולא שטפו אחרי שילד הרביץ לו) מרגישה שאין לי שקיפות ועל זה בטוח מתישהו אפתח מול הגננת כרגע אני מרגישה מוצפת ולא מפסיקה לבכות כשחושבת על זה וכל דבר שיצא לי זה לא מה שארצה להגיד ומרגישה שאחכה עם זה ללפחות לערב או בראשון . דעתכן? בנתיים - לשלוח לא לשלוח חשוב לציין שעד היום ב3 ימים הקודמים הוא חזר עם חיוך מטורף הבייתה וגם היום בבוקר קיבלנו סרטונים שלו מאושר משתתף מדהים ויושב יפה בכסא - לעומת זה שהכננת אמרה לי שהוא לא יושב בכסא בכלל.. אז באמת לא יודעת מה לחשוב בבקשה תייעצו לי כי מבחינתי להוציא ולהמשיך חינוך בעתי (כמובן שיש לו חברה במהלך השבוע + אחות צמודה )