היי בנות, שבוע 15 להריון שורף לי לפעמים (פעם ביום בערך) בפטמה. האם זה נראלכן…

פוסט שהוא נטו פריקה. אפתח ואומר שאני בהודיה עצומה לבורא עולם על הבנות שלי, המדהימות היפות והאהובות. לא הייתי מתחלפת עם אף אחת אחרת בעולם, ואני חיה בתחושת שליחות וזכות להיות אמא שלהן. באמת. ועכשיו לקושי, אני רק צריכה חיזוקים. הבת שלי בת 4 חודשים, ילדה יפה, מתוקה, חייכנית כל כך.. פשוט נכנסה לי ללב מהרגע הראשון. מהרגע שהגענו הביתה היא הייתה באי שקט גדול, המון בכי, רצון לידיים, גזים, כאבי בטן.. הכרתי את זה מהגדולה שלי, קניתי מנשא וניסיתי להתמודד ביום יום. זה הרגיש לי כאבי בטן קצת חריגים כי זה היה במהלך כל היממה (בניגוד לגזים שזה בדרך כלל בערב). אני נזכרת בכל החודש וחצי חודשיים הראשונים.. הייתי כל כך בהתמודדות, כל הזמן ניסיתי לחשוב חיובי, להיות חזקה להזכיר לעצמי שזו תקופה שתעבור.. ואז בגיל חודש וחצי היא התחילה לבכות מאוד במהלך האכלות, ישר אמרו לי רפלוקס. אין אתר, פורום, רופא נראה לי שלא התייעצתי איתו בנושא. עברתי איתה לנוטרילון AR, היו ימים יותר שגרתיים וימים של כאבי בטן.. ככה כל יום, אני קמה להתמודדות שלמה סביב האוכל שלה. וככה החזקתי בתקווה יום יום התקופה הזו תעבור עם הגיל. יום אחד, אמא שלי משום מקום מעדכנת אותי שהיא קבעה לי תור לגסטרולוג ילדים מוכר ותותח. הלכתי כמובן. הגסטרולוג אמר ישר- אלרגיה לחלב. עברנו לנוטרילון פפטי, פתאום יש ימים שהיא אוכלת טוב, ימים שפחות אבל סך הכל.. יש שיפור ניכר בכל מה שקשור לכאבי בטן. היא עדיין פולטת הרבה , ולפעמים נראה שסובלת מגזים. בתקופה האחרונה התחילה להתעורר בלילה כל כמה שעות בבכי ממש ומתקשה להרדם.. מעירה את אחותה הגדולה.. ככה כמעט כל לילה.. אני ובעלי מאוד עייפים, אני אישית מרגישה שזו תקופה מאוד מאתגרת, התמודדות עם האוכל.. עם השינה.. בעזרת השם שתמיד נראה את הטוב! אני באמת רק צריכה חיזוק, אני כל כך מודעת לעובדה שזכיתי בה , זכיתי בבנות שלי... כל פעם שקצת קשה לי אני חושבת על העתיד, על החברות הטובות שנהיה, על האהבה העצומה שהן מהוות עבורי.. אבל בבקשה שהתקופה הזו קצת תעבור ותהפוך לקלה יותר ושגרתית יותר בעזרת השם.. תודה למי שקראה עד פה 💓