פורקת קצת כאן, בעלי עצמאי כבר חמש שנים, בתקופה האחרונה אין כל כך עבודה וזה שיא העונה. הוא מפרנס יחידי. אני בבית עם הקטן.. מיום ליום המציאות סוגרת עלינו, חודשיים שלא שילמנו שכירות, בקושי מצליחים לעשות קניות ולראות אותו שבור גומר אותי יותר מהכל, הוא מנסה מכל כיוון, גם אני ככל יכולתי. אבל משהו תקוע ולא מתקדם ולא מצליחים להבין למה. פשוט מיואשת ומתוסכלת,אני בחודש שישי להריון, תוהה לעצמי מה יהיה כשאלד, מה יהיה עד אז, בינתיים רק נכנסים לגרעונות ולא מצליחה לעזאזל להבין למה השפע לא מגיע אלינו. אנחנו כל כך משתדלים והוא אלוף במה שהוא עושה. קשה לי ממש. מרגישה בדיכאון.