אני בשבוע 6 ויש לי הפרשות חומות אתמול עשיתי בדיקה ויגלית זה נורמלי ?

תינוק בן קצת יותר משנה וחצי. עד היום לא ישן רצוף וגם לא קרוב לכך. יש לילות פתאום שכן מרווח או לא קם בכלל אבל לרוב אנחנו כמו כלבים הולכים לחדר שלו ויכולים להיות שם שעה וחצי ושעתיים בניסיון הרדמה. כמעט כל לילה. במשך שנה וחצי. זמן עירות מטורף במהלך הלילה או צרחות היסטריות שמוציאות מהדעת. חייבת לציין שהילד הזה הוא הלב שלנו, האושר, השמחת חיים. אבל בלילה הכל מתהפך בו ובנו. אנחנו באמת מנסים להיות סבלניים אבל חוסר שעות שינה כרוני נותן את אותותיו (יש כאן גם קטנה יותר בת חודשיים). אנחנו בתהליך של ייעוץ שינה כבר תקופה ממושכת, תהליך שדורש יותר מידי סבלניות ויש יותר מידי רגרסיות. שורף לי בנשמה שאנחנו צועקים עליו. כן - צ ו ע ק י ם. אין אין הצרחות הבלתי פוסקות שלו מוציאות מהדעת. אי אפשר לגעת אליו. הוא מרביץ ומטיח את עצמו. באמת שאנחנו סבלניים אבל אחרי שעה וחצי בסיטואציה כזאת הדעת כבר יוצאת. אז מתפלקת צעקה עליו של "די כבר תלך לישון!!!" וכמובן גם חיבוק אחכ אבל זה כבר לא אכפת לי. ואני מתה מזה מתה. יודעת שעושה לילד טראומות נוראיות. הוא הלב והאושר שלי אבל אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם החוסר בשינה הזה. זה מטמטם את הלב!!!!! מביא ככ הרבה כעס ותסכול. ואיך שמגיע הבוקר הקשר בינינו שוב נהיה הכי מצחיק וכיף שיש. משהו בלילה לא טוב לילד הזה פשוט לא טוב לו. עכשיו הפחד שלי גם זה שהוא באמת אוהב אותי גם אחרי שאני צועקת עליו ואני אומרת לעצמי האם גם במעון צועקים עליו והוא שוכח להם את זה. לפעמים לא באלי שהוא ישכח לי את זה. שילמד שזה לא בסדר שיצעקו עליו ויתנהגו בחוסר סבלנות. אני מתה מהרגשות אשמה, מהמצפון, מהייסורים. מה עוד אפשר לעשות??!!! שוב פעם, כתבתי שאנחנו בייעוץ שינה אבל כל פעם יש סיפור אחר שהורס את התהליך (חולי, שיניים, ניתוח, עמייאת!) די נשבר לי

היי בנות חייבת התייעצות אני בהריון ראשון ברוך ה׳ בשבוע 39 עוד יומיים מתה מכאבים במפשעות , ברגליים וגב תחתון לא מסוגלת בקושי לזוז למרות שאני יחסית פעילה אני מנסה להתעלות על עצמי ולעשות דברים בבית לנקות, לסדר וכו׳ אבל באמת אומרת תודה על הכל אבל מה אני אעשה קשה לי כבד לי אני כבר לא יכולה ללכת בקושי דורכת על הרגליים וברוך השם הייתי בהערכת משקל ביום ראשון התינוק שוקל כבר 3600 כמעט הרופא אמר לי שחופשי אני יכולה כבר עוד יומיים ללכת למיון לבקש זירוז כי העובר גדול אבל השאלה שלי היא מה הדבר הנכון לעשות? אני לא יודעת ולא מבינה בדברים כאלה מפחדת לעשות זירוז מלאכותי שלא חלילה יסתבך או משהו כזה למרות ששמעתי שהמון עושות אבל כמובן לא מכירה את הפרוצדורה וכל זה חשבתי לעשות סטריפינג אבל זה גם בהנחה שיש לי פתיחה ואיך זה עובד בכלל? כבר תקופה ארוכה יש לי צירוניפ וצירים פעם אחרונה במוניטור היו לי צירים קצרים אבל שהגיעו למאה ולשבעים וזה ומנסה באמת ללכת כמה שאני יכולה בחוץ לעלות מדרגות אני גם גרה קומה רביעית אז עולה במדרגות חחח זזה בבית כמה שאפשר לא מתעצלת הולכת על החוף מה לאאא עכשיו בעזרת ה׳ מקווה שאלד עד יום ראשון ואם לא אלך למיון אעשה שוב הערכת משקל מוניטור ונראה מה ממליצים לי לעשות אבל רציתי להתייעץ כאן מה אתן חושבות מהניסיון שלכן?

הילד שלי עוד מעט יהיה בן 5 הוא אף פעם משתתף בפעילויות בגן איתנו ובלעדינו ביום יום והוא מאוד ביישן שהוא לא איתנו הוא מדבר עם ילדים ומשחק אבל שאנחנו לידו הוא מתעלם מהם מאוד קשה לי עם זה ומפחיד אותי שלא יהיה לו קשה בכיתה א מישהי שחוותה את זה ?

היי אני חמש וחצי שבועות אחרי לידה ראשונה איך אני יודעת שהדם שיוצא לי זה דם של מחזור או דם עוד מהלידה? התחלתי לעשות 7 ימי נקיים אחרי כמעט שבוע בלי דם ועכשיו באמצע השבעה ימי נקיים התחיל להיות לי דם ואני רוצה לדעת אם זה מחזור או לא

מישהי שעשתה ניפט בשיבא ? משום מה רואה שכמעט כולן עושות באסף הרופא וזה הרבה יותר יקר.. זה באמת משנה איפה עושים?

בכל הריון תאומים ממליצים לקחת אספירין? חוששת לקחת כדורים בהריון ורק דוחפים לי כדורים