אני בשבוע 35 בהריון ראשון, ניסינו להכנס להריון כמעט חצי שנה ואני הכי מאושרת בעולם, אבל ככל שזה מתקרב אני מתמלאת פחד, חרדה, לא מצליחה לנשום לפעמים אני ממש בלחץ ממה יהיה, איך נסתדר, איך נהיה בתור הורים, איך נתמודד עם המחסור בשעות שינה, עם זה שיש עוד מישהו לדאוג לו וזה לא רק אנחנו עכשיו.. אני אוהבת את הילד שלי כל כך עוד מהשני פסים שראיתי, אבל אמאלה אני עוד שניה הופכת להיות אמא באמת.. זה מפחיד ממש לא? אני חייבת שתרגיעו אותי ותגידו לי שזה נורמלי.. מרגישה רע עם הרגשות האלה ומצד שני מבינה שכנראה זה הגיוני
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות👍2 לייקים

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 19:16
זה הגיוני החיים הולכים להשתנות אני באותו שבוע כמו שלך ואני באותם חרדות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 19:17
יותר מזה אני אגיד לך.. כשהוא כבר יהיה איתך בבית יכול להיות שתחכי שהאמא האמיתית שלו תבוא לקחת אותו כי יש מצב שלא תאמיני עדיין שהוא שלך 😂 אמהות מורכבת מככ הרבה רגשות מעורבים! שמחה, פחד, רגשות אשם, חרדות, צחוקים, עצב, ייאוש, קנאה והרשימה עוד ארוכה.. מעבר לזה, זה גם סוג של פרידה.. אתם כבר לא תהיו זוג נשוי שעושה מה שבא לו מתי שבא לו. הכל ישתנה.. אבל תמיד תזכרי שכל שינוי מגיע עם ברכה! ואין אושר כזה אין, את תהיי אמא מושלמת!!!!!! 🤍
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 19:20
אני בדיוק בשבוע שלך אחרי שנתיים של טיפולים אם יחידנית וכל מה שאת מרגישה נורמלי לחלוטין! היית צריכה לדאוג אם לא היו חששות אתם לקראת שינוי משמעותי טוב מה שחשוב זה תמיד לזכור שהכל זמני. הלילות ללא שינה, הפחד לא להיות מספיק "טובים" והרשימה ארוכה. הכל בסוף מסתדר ואם חלילה יש קושי, היום יש כל כך הרבה מודעות ועזרה. שיהיה בהצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 19:22
אחווות אני בידיוק כמוך, שבוע 35 הריון ראשון! וחיכיתי לו הרבה זמןןן. אתמול אני ובעלי נתקפנו באותה חרדה. בעלי שאל אם אנחנו רוצים להשאיר אותה 😂 (בצחוק כמובן) אבל החרדה מובנת אבל בסופו של דבר זה להיות אחראים בפעם הראשונה למשהו שהוא שלנו ונשאר לתמיד

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך