חודשיים שלמים אני עם הילדים בבית והחלטתי לעשות להם קייטנה משלי. חודשיים שלמים…

חודשיים שלמים אני עם הילדים בבית והחלטתי לעשות להם קייטנה משלי. חודשיים שלמים שאני מתכננת ונוסעת ולוקחת אותם לאטרקציות בכל הארץ. קניונים וג'ימבורי, סרטים ותערוכות, סדנאות ומה לא... משקיעה בהם את הלב והנשמה, מוציאה כסף והרבה אנרגיה כדי שתהיה להם חווית חופש טובה. היום היום האחרון וחשבתי לעשות משהו מיוחד, לסכם את החופש, תכננתי כיף גדול ואושר גדול אבל הבן בן 10 שלי החליט להרוס. מהבוקר מציק לאחיות שלו, מרביץ ומקלל, לא נותן לנו להתקדם צעד אחד בחוץ, מביך את עצמו ואותנו מול אנשים ואני הגעתי למצב שלא יכולתי לשאת את זה יותר, צעקתי ובכיתי וחזרתי הביתה. בבית ממש התפרקתי עם כאבי לב נוראים ואמרתי לו שהוא פשוט אגואיסט וחוצפן ושחודשיים שלמים אני נותנת את הנשמה שלי וביום האחרון הוא מביא אותי לכזה מצב של כמעט התמוטטות. החלום של היום האחרון התנפץ לי בפנים, אני בוכה ורועדת כבר שעה שלמה ולהם לא אכפת הם בחדר משחקים ושרים וצוחקים ואני יושבת בחדר מבואסת עם דמעות בעיניים. בעלי כמובן לא עודד אותי או טרח להגיד לי כל הכבוד על החודשיים האלה ורמת האכזבה שלי בשמיים. לא יודעת איך להתמודד עם זה כרגע...