שבוע 5+4 רק בעוד שבוע יש לי תור ראשון לרופאת נשים עדיין לא סיפרתי לאף אחד ויש…

שבוע 5+4 רק בעוד שבוע יש לי תור ראשון לרופאת נשים עדיין לא סיפרתי לאף אחד ויש לי חברה ממש טובה שאני מתה לספר לה אבל קצת חוששת שזה מוקדם מידי למשפחות הקרובות אנחנו מתכוונים לספר אחרי האולטראסאונד הראשון
💬9 תגובות

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 07:20
אני סיפרתי לחברות הקרובות , בסוף אם הן התמיכה שלי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 07:29
אני מאוד רוצה לספר לה אני גם מאוד סומכת עליה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 07:39
וואלה לי תמיד אמרו לא לספר אבל אני דברנית גדולה מיידי חחחח סיפרתי לכולם וממשיכה לספר וגם מאמינה בה' לא באמונות תפלות יודעת שהכל יהיה טוב ומאמינה בזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 10:46
אני סיפרתי בשלב הזה לחברה אחת שיש לה ילדים כדי שיהיה לי עם מי להתייעץ
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 באוגוסט 2025 בשעה 13:44
אני גם סיפרתי בשלב הזה לחברה אחת טובה שיש לה ילד ועכשיו היא בהריון כדי שאוכל להתייעץ איתה ולפנות אליה לכל דבר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בספטמבר 2025 בשעה 08:57
מוקדם מידי קודם כל שיהיה דופק וגם דבר הסמוי מן העין יש בו ברכה למשפחה זה הכי טבעי לספר באולטרה סאונד ראשון, לספר לחברות לפני משפחה זה ממש מפתיע ולא מומלץ גם לחברה הכי הכי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בספטמבר 2025 בשעה 12:11
אני אומרת לעצמי תמיד לספר למי שאני אספר לו גם אם חס ושלום יקרה משהו. מחשבה קצת הזויה אבל ככה הראש שלי עובד חחח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בספטמבר 2025 בשעה 20:52
ספרתי לאחותי נטו חשוב שיהיה לך עם מי לדבר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הבן שלי בן שנה וכמה חודשים ואנחנו כבר מעל לשבוע בבית במקום הגן בגלל שהוא חולה.. הוא לא ישן טוב לא בלילה ולא בצהריים.. היום אני נשברתי.. מהבוקר הוא היה נודניק ברמות. לא רצה כלום ולא עזר כלום רק רצה שאני ארים אותו, הלך אחריי לכל מקום לא ישב לרגע לשחק לבד. כשהוא ישן צהריים אני ישבתי לאכול קצת והוא התעורר אחרי שעה וקצת בבכי בלתי פוסק הוא בכה ככה אולי שעתיים כל מה שניסיתי לתת לו הוא בכה, חיבקתי נישקתי ניסיתי להרגיע, ניסיתי טלוויזיה להוציא בחוץ.. זה עזר ל5 דקות ואז שוב בכי ברמה שכבר נהיתה לי מיגרנה.. הייתי גם בכ״כ לחץ גם מהעבודה ביקשו שאעשה דברים (בכלל לא הגעתי לזה) וגם הבכי שלו עשה לי לחץ ובקיצור לא עשה לי טוב בכלל התעצבנתי עליו באיזשהו שלב כעסתי עליו לא התייחסתי אליו ולבכי וזה פשוט גומר אותי איזה אמא מגעילה אני שהבן שלי צריך אותי ואני ככה מתעצבנת.. באמת שכבר השתגעתי.. אני רוצה כבר לחזור לעבודה אני ובעלי סיכמנו שאני זו שאשאר איתו כשהוא חולה ולא יודעת ציפיתי ממנו שהוא לפחות יבוא מוקדם מהעבודה לעזור לי אבל הוא לא.. צריך לעשות את השעות שלו זה יותר חשוב מזה שאני כל היום שומעת צרחות באוזניים.. סתם פורקת, אין לי באמת למי לפרוק יום קשוח ממש 😞 אני באמת לא מתלוננת אני מודה לה׳ שיש לי בכלל ילד אבל פשוט היה לי קשה היום ספציפית..
💬2 תגובות