היי חייבת להתייעץ לצערי אני די לבד אני מרגישה ככ מטומטמת , אני חמישה חודשיים אחרי לידה ושוב בהריון ככה שאני די רגישה יותר ויש לבעלי אחות שאנחנו לא מדברות כי הבנו שככה עדיף אבל היא תמיד מנסה לעקוץ אותי ופעם אחת נפלתי למשחק שלה והחלטתי שאני מתעלמת אבל תמיד היא מחפשת לעקוץ אותי דרך הילדה, ובאמת אני לא אומרת כלום שתשחק איתה היא דודה שלה והכל בסדר אבל היא פשוט מחפשת אותי כל קידוש וזה מעיק לי היא גדולה ממני בכמעט 20 שנה וביקשתי בשקט ובככ יפה שלא תיגע לילדה בפנים ואז היא פשוט יצאה עלי אז עניתי לה ועצם זה שעניתי לה זה הלחיץ אותי כי אני לא אחת כזו שנכנסת לעימותים ואני נכנסתי להתקף חרדה לקחתי את הילדה והלכתי לחדר של ופשןט במשך שעתיים רק בוכה ועד עכשיו ואני באמת רוצה למות זה הולך להרוס לי ולפרק לי את הבית כי אצל ההורים שלו אני לא אראה את הפנים אבל נמאס לי שהיא מחפשת אותי על כלום באלי למות אוף 😔😔😔 מה אפשר לעשות במצב כזה?
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2025 בשעה 11:50
קודם כל להתעלם ממנה, בסך הכל היא קנאית וממורמרת תחשבי ככה.. להפך במקומך הייתי הולכת רגיל וממשיכה להראות את הפנים שלי למה מי היא שלא תלכי בגללה ?! דבר שני תשתפי את בעלך בזה שיתחיל להעיר ובמידת הצורך להעמיד אותה במקום !!!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2025 בשעה 12:04
מסכימה עם מזי ואיך בעלך לא יתערב עד עכשיו אם הייתי בוכה בגלל מישהו אצלי הוא היה גורם לה לבכות יותר חזק. הוא חייב להיות הגב שלך במיוחד שזאת המשפחה שלו. ואני אחת שלא שותקת אז הייתי מעמידה אותה כבר באותו הרגע תנסי ככה זה שאת שותקת לאנשים ימשיכו לדרוך עלייך כי את גם ככה לא תעשי כלום ברגע שתתחילי לפתוח את הפה שלך היא אפילו תסתגר בחדר כשאת באה .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2025 בשעה 15:18
אוף אבל מה שנסתכל זה שכולם הסתכלו עלי כאילו אני הלא בסדר והתביישתי כי ממש התחלתי לבכות ואני עדיין בוכה וכועסת על עצמי אבל אני גם מאוד פגועה ובעלי לא מצליח להבין מה זה להרגיש לא רצויה נמאס לי ממש לי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2025 בשעה 15:31
שיסתכלו וילמדו שלא מדברים אלייך ככה. את צריכה להמשיך כאילו כלום לא קרה להתנהג רגיל הם צריכים להתבייש. ואל תלכי למקום שאת מרגישה בו לא נוח ואל תכניסי אנשים לבית שלך שגורמים לך להרגיש לא בנוח.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת לבדוק אם רק אני כזו ואני באמת מנסה לשחרר אבל מרגיש לי מוקדם מידי ואשמח לעצות יש לי שתי בנות אחת בת שנה ו9 ואחת בת 3 הן ישנות איתי בלינה משותפת שניהן מהרגע שנולדו יש לנו מיטה ענקית אז יש מקום לפעמים בעלי ישן איתנו ולפעמים לא כי הוא נרדם המון בספה (לא פוגע לי ולו ביחסים ולא בחיי המין אז אל תשאלו לגבי זה😅🤣 וכן זה בסדר מבחינתו) בקיצור יש להן מיטה והכל אבל הן בחיים לא ישנו במיטות שלהם בתכלס אם הייתי מתאמצת מספיק הן היו מתרגלות למיטות שלהם אבל באיזשהו מקום קשה לי לשחרר אוהבת ממש לישון איתן ןגם הן אוהבות הן מרגישות בטוחות ומחבקות בלילה בשינה ושמות ראש על הכרית שלי וכאילו כואב לי לשחרר שישנו בחדר משלהם מרגיש לי כזה שהן עוד התינוקות שלי ויום אחד גם ככה הם לא ירצו לישון איתי אבל עד שזה לא יבוא מהם לא עושה באמת משהו כדי לשנות את זה השאלה שלי היא כזאת האם זה משהו שהוא לא תקין שאני עושה ? זה פוגע איכשהו בהן ? כי אני באמת עושה את זה בתמימות ובכוונה טובה של המון אהבה אשמח שלא תשפטו ובאמת תתנו חוות דעת מניסיונכן
💬15 תגובות