ילדתי השבוע, לידה שנייה. רציתי לשתף אותכם קצת בתחושות. אנחנו גרים רחוק מהמשפחה של בעלי והמשפחה שלי קרובה אלינו. בעלי עצמאי ולכן פחות יכול לתת לי יד וידעתי שההתמודדות הפעם תהיה קשה יותר. המשפחה שלי תמיד הייתה מאוד עסוקה סביב עצמה. בשמחות שלי הם לא תמיד כל כך שם, הם מאוד עסוקים בבעיות שלהם. בלידה הראשונה הם מאוד התלהבו אולי זה ההתרגשות של נכד אחיין ראשון והיו הרבה סביבנו. ועכשיו הם פשוט נעלמו, אחותי שלחה הודעה של מזל טוב ושהיא מתרגשת, והיא תמיד אלופה רק בלדבר, ונעלמה…אבא שלי גם לא התקשר או שלח הודעה או התעניין … וכמובן שבכלל לא שאלו אותי אם צריך עזרה עם הברית, רק התלוננה שלא אמרתי שעה ופרטים..(ואני מבחינתי עדיין לא סיימתי לסגור) אתמול בערב שישי, נפלה עלי עצבות ממש גדולה, מצד אחד יש לי את המשפחה שלי ברוך השם, בעלי ושני הילדים שלנו. אבל מצד שני הרגשתי ריק, הרגשתי שאנחנו לבד, שאין מי שבא לעטוף אותי , לחבק ולהתעניין. העצב ממש השתלט עלי וכל כך התבאסתי שאנחנו לא גרים קרוב למשפחה של בעלי שאני בטוחה שהיו עוטפים אותי מאוד בתקופה כזאת.
הריון ולידההריון ולידה
💬3 תגובות❤️3 אהבה

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2025 בשעה 09:55
נשמע ממש ממש קשוח, אני ממש מצטערת שאלו התחושות שלך וכל כך טבעי שתרגישי אותם, באופן כללי זה סופר לגיטימי ומוצדק ובטח ובטח כשיש בנוסף ברקע הורמונים של אחרי לידה!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2025 בשעה 10:33
אני לגמרי מבינה אותך! אצלי בדיוק ההפך,עברנו ליד המשפחה של בעלי שלא מחבקים בכלל.. כן זה נורא מבאס שברגע שלך אף אחד לא בא להרים לך אבל זה שולי כל כך לעומת מה שיש לך עכשיו ולרגע היפה הזה עם המתנה הזאת שקיבלתם, תתרכזו בזה❤️🪬 אולי תנסו לחגוג את זה עם עצמכם, לפנק את עצמכם כמה שאפשר אולי מסעדה טובה או משהו כזה ובנימה אישית המון מזל טוב, שתגדלו בנחת❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2025 בשעה 11:05
לא מאוחר אף פעם לעבור. משפחה זה באמת בית אמיתי. ואם את מרגישה ככה עם המשפחה של בעלך זאת כבר מתנת חיים שקיבלת מהקשר איתו ומאיחוד המשפחות. לא כולם מצליחים לראות את האחר.. זה בסדר, אחותך תבין כשיגיע תורה.. וההורים שלך גם הם יבינו כשיזדקנו לבדם. תבני סביבך סביבה שעושה לך טוב ורואה אותך, זה ממש לא חייבת להיות המשפחה שלך..

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך