התמודדות לאחר לידה: איך מרגישים נורמלי?

קודם כל אין לך מה להרגיש רע שאת נותנת תמל במקום להניק. לא כולן יכולות גם אני ניסיתי, ראיתי שכואב לי מידי ולא הולך, זהו שיחררתי ונתתי בקבוק ולא הרגשתי לא בסדר אפילו לרגע. את אחרי ניתוח, את עדיין כאובה וזה בסדר שבעלך קם בלילה לעזור לך את לא צריכה להרגיש רע. הילד הוא גם שלו. תפני לקבל עזרה שלא תשקעי לדיכאון. יעזרו לך ותתאוששי אף פעם לא לפחד או להתבייש לקבל עזרה. חיבוק❤️

אני עוד לא אמא ועדיין לא עברתי לידה אבל אני בטוחה שאת האמא הכי טובה בעולם, את הבאת חיים והתקופה הזאת תעבור תמיד קשה בהתחלה תתני לעצמך קצת זמן להחלים קיסרי זה לא פשוט.. בע״ה עוד קצת ותעמדי על הרגליים כמו לביאה

שומעתתתת ! בתור אחת שילדה אחת הניקה וילדה שנייה הבאתי רק תמל שניהן גדלן טפו טפו אותו דבר בהכל גדלו מעולה שניהן גם בהנקה וגם בתמל טפו טפו הכל טוב אין מה להרגיש מצפון על זה שאת מביאה תמל את דואגת לתינוק שלך שלא יהיה רעב וזהו את אמא אלוופהה! ואאיזה גבר בעלך !! זכית לא מובן בכלל כי לא כל הגברים ככה ואין מה לפחד לפנות לקופת חולים.. דיכאון אחרי לידה זה דבר שקורה למלא נשים ובגלל זה יש את המקום לפנות לאשת מקצוע אחרי לידה בנושא ממש ממליצה לך ❤️

ואת אמא אלופה וזה רגשות ומחשבות ממש טבעיוצ שקורות למלא נשים אחרי לידה . יכןלה להגיד לך שבעיקר לידה ראשונה הרגשתי בדיוק איך שאת מתארת. אז נסעתי למשפחה עם התינוקת בשעוצ היום ובעלי היה מגיע אחרי העבודה וחוזרים בערב לבית

תפני לעזרה ומהר, אני אחרי דיכאון, ובסוף הפיתרון היחיד שלי היה תרופה, אחרי שבמשך חצי שנה ניסתי הכללללל, באמץ הכללל. הכל טוב עם תמל, כולם גדלים יופי. את שלי הנקתי עד ארבעה חודשים ואת הבא אני כנראה לא אניק, טהכל טובבב

אני מבינה אותך כל כך טוב אין לך מה להרגיש רע או אשמה את לא לבד בהרבה מקרים אחרי לידה יש תחושות קשות עייפות בכי ואפילו פחדים לפעמים זה נקרא דיכאון או דכדוך אחרי לידה וזה לגמרי אנושי זה לא אומר שאת לא אמא טובה להפך זה אומר שאת מותשת ושאת צריכה חיבוק ותמיכה חשוב שתדעי שאין אמא שמצליחה להיות מושלמת כל הזמן ושהתינוק שלך לא צריך אמא מושלמת אלא אמא שנמצאת איתו אוהבת אותו ודואגת לו גם אם לפעמים את בוכה לידו זה לא מזיק לו מותר לך להיות אנושית מותר לך להרגיש מותשת תנסי קודם כל להוריד מעצמך עומס אל תנסי להיות לבד עם הכל אם יש מישהו שאת יכולה להזעיק אפילו לכמה שעות כדי שתוכלי לנוח אל תתביישי לבקש זה לא חולשה זה אומץ וגם אם זה בעלך תסבירי לו שאת צריכה הפסקות ברורות ושזמן מנוחה בשבילך הוא לא מותרות אלא הכרח כדי לעזור לעצמך לרוגע נסי דברים קטנים פשוטים מקלחת חמה נשימה עמוקה לשים מוסיקה רגועה כוס תה לשבת כמה דקות לבד עם עיניים עצומות גם אם הבית לא מסודר זה פחות חשוב כרגע את והנפש שלך כן חשובים תנסי לרשום על דף מה קשה לך ומה כן הצלחת באותו יום גם אם זה דבר קטן להאכיל לחתל או אפילו סתם לחייך אליו זה הישג אם יש לך אפשרות לצאת להליכה קצרה עם העגלה זה גם נותן אוויר וגם תנועה לגוף שיכולה להרים מצב רוח ואם קשה לך לקום בלילה לבד תנסי לארגן משמרות עם בן הזוג או קרוב משפחה כדי שלא תישחקי ולגבי רגשות אשמה שאת לא מביאה חלב מספיק או שהוא לא אוכל הכי בריא תזכרי שהדבר הכי חשוב לתינוק זה שיהיה שבע ושתהיי אמא עם קצת יותר כוחות אין תינוק שאי אפשר לגדל עם מטרנה או שילוב הנקה ובקבוק אל תתני לאנשים מבחוץ לשפוט אותך כי רק את יודעת מה את עוברת מותר לך גם לפנות לרופא נשים או אחות טיפת חלב ולספר בדיוק מה את מרגישה הם מכירים את זה טוב ויש להם כלים לעזור ואם את מפחדת לפנות לבד תבקשי שמישהו ילך איתך את לא אשמה את לא מקולקלת את אחרי לידה וזה זמן קשה מאוד לגוף ולנפש תני לעצמך אישור להיות חלשה לפעמים זה לא מוריד ממך זה רק מראה שאת אנושית ומגיעה לך תמיכה בדיוק כמו שמגיעה לתינוק שלך

שתדעי שיש תופעה כזאת, לא מדוברת מספיק עד שבועיים אחרי לידה. של מין דיכאון כזה. כמובן אם זה ממשיך אחר כך חשוב לבדוק. גם לי היה ממש קשה, ההנקה, הכל כואב, הפסקתי בסוף. ואני האמא הכי משוחררת בעולם, יכולה ללצאת בלי לדאוג לחלב, ובלי לנזול כולי. בכל מקום יש מים חמים, בקיצור מרגישה עם זה כרגע נהדר. לא אשקר, כל ההתחלה של ההיפרדות מההנקה היתה לי ממש ממש ממש קשה, בכיתי לילות, אבל עכשיו אחרי חצי שנה מאז שהפסקתי, אני מודה לה' על שהפסקתי. אני שולחת לך מלא כוחות