כשההתלבטות שלך בזמן שהתינוק סוף סוף נירדם היא בין האם לשבת לאכול או להיכנס להתקלח או ללכת חשירותים או להשלים שעות שינה כי היית ערה רוב הלילה עם התינוק אז לא הייתי קוראת לזה חופשת לידה אלא החלמה מלידה וזה עוד בלי לציין את שאר הדברים שצריך להספיק בבית

אני אענה לך , בתור אחת שעברה 4 חופשות לידה הם ימים קשים מאד מעבר לכל ההתרגשות והכיף שנולד בייבי חדש. זה 3 חודשים בהם את כל כך אבל כל כך עייפה שבזמן הזה מעבר לתינוק, שאת צריכה להאכיל כל 3 שעות ולפעמים גם קצת פחות, צריכה לחתל, לטפל , לדאוג ולפעמים גם גזים אז הרבה מהזמן הוא עלייך וכשהוא לא עלייך את מתלבטת אם לשים את הראש לאיזה זמן קצר או להתחיל לעשות דברים בבית שלא נגמרים ,כביסות,בישולים וכו' ושלא נדבר ולא נדבר בכלל שיש עוד ילדים זה הכי הכי קשה. כי פה באמת שאין לך כבר זמן לשים את הראש ואז את בתחושת עייפות נוראית ותסכול , אני יכולה לומר לך שאין רגע אבל רגע לעצמך בימים האלה. ואם כן יש לך רגע לעצמך? משמע יש לך עזרה. מלא בהצלחה יקרה.

כל מה שכתבו לך פה וגם כשהם ישנים את בבקשה תמיד אני ממש ישבתי לידו כמו שומר במיוחד בילד ראשון שחלילה לא משך את השמיכה על הפנים שלא נפלה לו השמיכה וקר לו שלא שרט את עצמו בטעות שלא פלט ונחנק מהפליטה לפעמים סתם יושבת ומסתכלת שהבטן עולה ויורדת והנשימה בסדר אולי אני מגזימנית אבל שמעתי שמלא עושות את זה אמהות מגיעה עם חרדה שאני לא יודעת להסביר

תוסיפי למה שרשמו פה שאת מטפטפת חלב כל היום ואת לא מספיקה להתקלח ובאים הרבה אורחים כל הזמן בנוסף את מנסה חעשות את המטלות השוטפות של הבית ועוד המון דברים אבל שתגיעי לזה תגלי 😉