חייבת לפרוק ולשמוע את דעתכן, אני יוצאת כל בוקר לעבודה בסביבות 6:30-7:00 בבוקר וחוזרת הביתה הכי מוקדם בשעה 18:00 בערב וגם זה רק אם לא היו לי תוכניות אחרי העבודה, אני חוזרת חסרת סבלנות אין לי כוח לשמוע אף אחד ולא לדבר עם אף אחד קצרה נורא וכל מילה מעצבנת אותי אני באמת לא יודעת מה לעשות זה מתסכל אותי בטירוף שהכל יוצא על הסביבה שלי ובעיקר בעלי צריך לספוג הכל אבל מצד שני אני מרגישה שהוא לא מבין מה עובר עליי… איך מתמודדים עם הקושי הזה? אני מגיעה גמורה לסופש רק רוצה שקט ולישון … דרך אגב אני בשבוע 13
💬23 תגובות

תגובות (23)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2025 בשעה 05:05
גם לי זה היה ככה בהתחלה יש עייפות של החיים אבל אמרו לי שאמצע הריון זה פוחת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2025 בשעה 05:31
גם לי זה עבר לקראת 16-20
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2025 בשעה 05:31
במקומך הייתי גם מגיבה ככה ואז שוקלת להוריד שעות. אם זה כל יום ככה זה מספר שעות לא נורמלי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2025 בשעה 05:32
מה קרה? למה מעל 12 שעות להיות בעבודה? אין לנו חיים?

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ואי לפעמים גברים כלכך בילתייייייי. נשבעת לפעמים הוא מעצבן אותי ומרגיש שהוא אישה הריונית24/7. ניסיתי להעיר אותו בבוקר לעבודה אחרי שפספס הסעה כי מה לעשות אני עמדתי במטבח עד פאקינג 4:30 בבוקר להכין אוכל אז לקום ב6 ומשהו לא הצלחתי.מעירה אותו ב9 וקצת עושה לי למה את לא שואלת אותי אם אני מעוניין בכלל ללכת לעבודה בצחוק כזה וזה,אמרתי לו כן לא שואלת אותך יאללה תתחיל להתארגן ולצאת כי אם תפספס את האוטובוס עכשיו הבא עוד שעה רק(עכשיו זה ממש חשוב שילך לעבודה כי אני עדיין לא חזרתי לעבוד ולו רצו לעשות שימוע ולפטר אותו רק השבוע!!!)ופתאום הוא אומר שכואבת לו הבטן אמרתי לו בוא קח כדור קלבטן תתארגן ותצא,התחיל להיות בטלפון ובאיזשהו שלב נשבר לי אז הפסקתי להעיר לו וחזרתי לישון,כמובן שהוא לא הלך לעבודה.ניסה להיות חמוד וקם לקטנה כשהיא התעוררה בצהריים והחליף לה טיטול והכין לה בקבוק ואפילו הכין לי לאכול,אבל מה? באיזשהו שלב פשוט נהיה כמו פאקינג רובוט,לא אומר מילה,והשיא כשהקטנה שברה לי בטעות את המשקפיים אז הוא התחיל להתעצבן עליי בגלל זה.כאילו כן לי ממש כיף שאני צריכה להסתובב פאקינג חצי עיוורת עם מגרנות של הישמור בגלל שהקטנה שברה לי אותם,ממש תענוג מה אני אגיד.ניסינו לתקן לבד ולא הלך ולא הלך והוא פשוט נכנס למוד של חרא,לא מדבר איתי לא עונה לי לשאלות ואז הרדמתי את הקטנה יוצאת מהחדר רואה אותו בחדר בחושך בשמיכה,באתי נשכבתי לידו חיבקתי אותו הוא אחרי איזה שתי דקות הזיז לי את היד אני שואלת אותו מה?!,לא עונה,שמה את היד חזרה ושוכבים ככה עוד זמן,ואז עוד עשיתי לו נעימי והמשכתי לחבק אותו והקטנה התחילה לבכות קמתי ניגשתי אליה אני חוזרת הוא בטלפון.מנסה שוב לשאול אותו שאלות לא מגיב לי,נשכבת לידו מנסה לחבק אותו שוב אחרי איזה שתי דקות מזיז לי את היד ושוב אני שואלת מה?והוא לא עונה,מחזירה את היד מצפה לתגובה,משהו,כלום.באיזשהו שלב פשוט קם התחיל להתהלך בבית שם גרביים ומעיל ויצא.שואלת אותו 20 פעם לאן אתה יוצא מה קורה,פשוט לא מגיב,יוצא והולך.זה כלכך מרתיח אותי כאילו חתיכת מניאק עמדתי בשבילךךךךךך עד פאקינג 4 בבוקר הכנתי אוכל,אני עושה הכל כדי שיהיה לך טוב,ואתה עושה לי כאלה קטעים מסריחים שאפילו לענות לי לשניה לא יכול? העיקר אם אני לא עונה לו חמש דקות זהו סוף העולם הגיע.עכשיו פרנציפ לא עונה לו להודעות כשהוא ישאל אותי מה איתנו ואם הכל בסדר.שירגיש את מה שאני מרגישה.סעמק איתו לפעמים.מתישששששששששששששש
💬7 תגובות