כמה זמן אחרי שעשיתן סטריפינג ילדתן ובאיזה שבוע?

מתי הייתן מספרות לחברות ומשפחה ?

בנות אני חייבת לפרוק !! מתנצלת שזה ארוך אני באמת לא יודעת מה לעשות , מבקשת לא לשפוט אם אין משהו מועיל להגיד אז לגלול הלאה באתי לפרוק ולא שישפטו , מודה להבנה 🫶🏻 בעלי מתמודד נפש פוסטראומתי ממקרה שהיה לו בילדות (תקיפה מינית שעבר בגיל 9 משכנו) עם השנים זה היה משהו שנדחק ונדחק עד שהתחתנו והבאנו את הילד הראשון שלנו ואז הכל צף לו בעבר היה לו נסיונות התאבדות בגלל הדיכאון ופוסטראומה שמלווים אותו (במכינה קדם צבאית) כשהתחתנתי לא ידעתי שזה המצב כי בעלי לא היה פתוח ולא סיפר דברים לגבי זה ולא סיפר לי את מחשבות האובדניות שהיו לו לכן המשכתי רגיל הפעם הראשונה שהוא סיפר לי היה כשהייתי בחודש שמיני עם הילד הראשון אבל הוא לא אראה שזה משפיע עליו רק אחרי שהילד היה בן שנה הוא דיבר ואמר לי דברים שלא הייתי מוכנה לשמוע אבל ישבתי והקשבתי כדי שנוכל להתמודד עם זה ביחד וקבעתי לו תור לעו״סית שתטפל בו ויהיה לו עם מי לדבר וקבענו תור לפסיכיאטר .. כרגע אני בהריון שני הריון מתוכנן שהגענו אליו מוכנים כי הוא אמר לי שהוא מרגיש הרבה יותר טוב והוא מטופל והוא רוצה הריון ולכן הסכמנו ביחד שנכנס להריון חשוב לציין שיש לנו ילד בן שנתיים וחצי על הרצף והחלטנו להביא ילד לעולם כי אנחנו היינו מוכנים מכל הבחינות ובשבועיים האחרונים הוא הציף בפני שהכל חוזר לו וגם המחשבות (והוא מטופל פסיכיאטרית והכל היה תקין ) לא יודעת מה קרה שהכל התהפך ככה בהתייעצות עם העוסית שלו , החליטו שהוא צריך להתאשפז בברה״ן לא יודעת איך זה נפל אלי בחיים זה לא קרה לי איתו אני לא מוכנה לזה אני כועסת עליו על עצמי איך נתתי לזה לקרות ואיך בכלל הסכמתי לעוד ילד ברור לי שהוא לא אשם במה שהוא עובר אבל לבוא ולהגיד לי שהכל בסדר והוא מרגיש טוב והוא מטופל ולבטוח בו ככה זה פשוט מרסק אותי כי אני עכשיו עם לבד ובהריון וגם עם ילד בן שנתיים על הרצף תפקוד נמוך וקשה לי אני פשוט לבד ופוחדת מה יהיה בהמשך הוא בעל מדהים שתמיד דואג ותומך אבל הפעם אני פשוט לבד ואין לי כוחות נפשיים להתמודד עם זה לא רוצה לערב איזושהןא גורם כי אני מטופלת דרך הרווחה בגלל המעון שיקומי של הילד לא באלי שיבואו ויחקרו אותי גם ככה קשה לי ואני נותנת את צומת ליבי לילד שלי וכשאני איתו אני לא נותנת לו שום תחושה שלא פחד כי זה משפיע עליו אני פשוט ממשיכה בחיי כרגיל איתו קשה לי עכשיו ואין אף אחד שיתמוך בי כרגע לא רוצה לספר לאמא שלי היא שופטת לא רוצה לספר למשפחה שלי כי הם לא יודעים להקשיב הם יודעים לשפוט ולהגיד לי שאני אשמה בהכל אני פשוט בוכה בשקט בחדר ויוצאת משם כאילו לא קרה כלום זהו פרקתי

מתנה לסבתא של בעלי באמת שיש לה את הלב הכי טוב בעולם ומגיע לה הכללללל רעיונות התקבלו בברכה

מותר לקחת טאמס אחרי אמפראדקס?

מה עושים עם בחילות והקאות שלא מאפשרות תפקוד?? אני כבר אובדת עצות. בסטרס מטורף כי לא יכולה להחסיר עוד ימי עבודה ולא משתפת קולגות כי ההריון מאוד צעיר. לא יכולה לקחת כדורים חזקים בגלל אופי העבודה שלי. לוקחת רק כדורי מציצה של ג'ינג'ר ובי 6 וזה לא עוזר מספיק. אולי למישהי יש עצה שתציל אותי?