התלבטות אמיתית — תגידו לי אם אני מגזימה: אני עושה גבות אצל אותה מישהי כבר 18 שנה. לא כל חודש, לפעמים ניקיתי בבית, אבל תמיד חזרתי רק אליה. היו תקופות של קביעות, כל שלושה שבועות. למדנו גם יחד בבית ספר, ותמיד שמרתי לה מקום חם בלב. כשהתארסתי, אמרו לי שמקובל להזמין לחתונה אנשים שליוו אותי כל כך הרבה שנים, אז הזמנתי גם אותה. בעיניי זו הייתה מחווה של הערכה ורגש, לא משהו פורמלי. יום לפני החתונה הגעתי אליה לעשות גבות. היא כמובן לקחה תשלום מלא (לא שזה העניין), ואז אמרה לי, בנימה די קרה, שהיא “לא הולכת לחתונות של לקוחות — כי אז זה לא ייגמר”. נעלבתי. ממש. הרגשתי שלא ראו אותי, רק עוד “לקוחה” מתוך רשימה. והחלטתי שאני לא חוזרת אליה יותר. האם אני מגזימה? או שזו תגובה טבעית כשאת נותנת מקום למישהי בלב — והיא לא מחזירה?

הי שבוע 5+5 היום יצא לי הפרשה חומה מה זה

מישהי שמכירה את החיתולי ים של האגיס, מה עושים עם הפס הזה מאחורה שאפשר לתלוש?