הבן שלי בן שנה וכמה חודשים כשהיינו אצל אמא של בעלי הוא קם משנת צהריים וניסיתי להציע לו אוכל ששמרתי לו מלפני כן כי הוא לא רצה לאכול. באופן כללי אני מנסה כמה שיותר להציע לו מוצקים, ולהציע בקבוק בעיקר בבוקר ובערב, כי הוא לא כזה זורם על מגוון של מוצקים ואני רוצה לחשוף אותו כמה שיותר (אם לא רוצה לאכול כלום אני מביאה לו תמל כדי שלא ירעב). בחזרה להתחלה- ניסיתי להציע לו, לא הכרחתי, ישר כשסימן לא- הכנתי לו בקבוק. בעלי אמר לי למה אני מביאה לו את זה שאביא לו בקבוק ישר, וחמותי אמרה כמה פעמים וריאציות שונות של- הוא צריך בקבוק כשהוא קם משינה, הנה הוא רצה בקבוק, עכשיו הוא רגוע הוא היה צריך בקבוק. רק אותי זה ממש מעצבן????? במיוחד שאני זו שמתמודדת עם האתגר של המוצקים איתו וזה מעצבן אותי שהתמקדו כל כך בזה שאני כביכול סתם מביאה לו אוכל מוצק ולא בקבוק אחרי שקם משנת צהריים. כאילו אני לא מבינה בגידול של הבן שלי. סתם פורקת, גם אם זה קטנוני, זה עוזר לי להירגע.