יש לי אחות שקטנה ממני בשנתיים, בשנים האחרונות היא פיתחה אובססיה קשה כלפיי, ממש שנאה כזו שטוב לי, אם ההורים שלי עוזרחם לי כלכלית היא מתפוצצת, שאמא שלי שומרת על הילדים היא משתגעת, אני לא נצלנית. מעולם לא הייתי, אני עושה בשביל אמא שלי מעל ומעבר מאז שאני קטנה בלי סוף, לעומתה שהיא לא הוזיזה אצבע בחיים! תכף היא מתחתנת עם בחור ממשפחה מאוד עמידה, ואני כל הזמן שומעת ממנה כמה כסף היא מקבלת וכמה קונים לה, ואני באמת שמחה שטוב לה ושלא חסר כלום, אני ובעלי שורדים כל חודש לא להיות במינוס יש לנו קטנטנים ורק בעלי עובד ואין לנו שום תמיכה כלכלית, ההורים שלי הביאו לה יחידת דיור לשנה שלימה עכשיו...ועדיין כשאמא שלי הביאה לי גיפט קארד שאקנה בגדים לתינוק היא צעקה על אמא שלי למה היא נותנת לי ולא לה, ובכללי אחים ואחיות שלי סיפרו לי שהיא יושבת ומדברת כל הזמן על מה יש לנו ועל כמה שנותנים לנו עזרה ושזה מזעזע אותה, שוב..אף אחד לא עוזר לנו חוץ מיזה שנותנים לי לישון פעם בשבועיים לשעה בלחץ. אחי סיפר לי שהיא כבר שבוע מחממת אותו שיפסיק לתת לנו לישון בחדר שלו כשאנחנו באים ושהוא פראייר, וכשיצאנו לחופשה במימון מהמילואים, הזמנו את ההורים שלי ואחים שלי לבוא, הם באו גם היא, לא שילמו עלינו על כלום, לא עזרו בכלום ועדיין היא התפוצצה על אמא שלי למה כשאני מזמינה מייד הולכים ...צרות עין וקנאה שאני לא מאחלת לאויבים שלי, בנוסף היא מלכלכת על בעלי (שעוזר ועזר לה תמיד בכל מה שהיתה צריכה). החלטתי שאני עושה לזה סוף, היא עברה כל מיני דברים בחיים ותמיד הייתי בשבילה, ברמה של שיחות של שעות לתוך הלילה רק לעזור ולהקל עליה תמיד הייתי אחות שדואגת כמו אמא במיוחד לה. אמרתי לה שעד שלא אקבל סליחה מעומק הלב על ההתנהגות שלא תעיז לפנות אליי. כמובן שזה לא עניין אותנ והיא מיד הפכה את הסיטואציה עליי. אני לא נרגעת מהסיפור הזה, לא נרגעת מהעין הצרה, מהכפיות טובה שמופנת כלפיי. כואב שצריך לפעמים גם להעיף אחים מהחיים. אבל איזה ברירה יש לי?!