היי, אשמח להתייעצות. אני חיה בחרדה כלכלית נוראית!!! לא נרדמת בלילות. והאמת מה שאבסורד זה שבעלי ואני מרוויחים טוב. בעלי מרוויח 26 ברוטו ואפילו קצת יותר עם ההטבות. ואני עצמאית, אז זה משתנה אבל בחודש חלש מרוויחה 13 בערך, בחודש חזק יכולה להתקרב ל25. (ברוטו, יש הוצאות עסק וכו). ובעלי מושקע גם במניות שמניבות אחוזים יפים. זה באמת לא רציונלי זה רגשי. שריטה. כבר לוקחת כדורים התחלתי לקחת ציפרלקס מרוב דאגות. העניין שאנחנו חיים ממש בעליבות בגלל החרדות. מה שנקרא ״תודעת עוני״. שלבעלי פחות יש, אבל אני כבר משפיעה עליו עם החרדות שלי. מחזיקים רכב אחד קטן מיני שלא מספיק(למרות שכבר ממש מרגישים צורך בעוד אחד). בחו״ל היינו פעם אחרונה לפני שלוש שנים. יש שני ילדים. בית לא קנינו כי אין הון ראשוני מספק עדיין. כך שחייב לחסוך גם במקביל. אני באמת רוצה לעלות ברמת החיים קצת, לשכור דירה באיכות טובה, חדשה נעימה. לשדרג את הרכב. יש לי חברות שמכניסים אצלם למשק בית חצי מאיתנו ומרגיש לי שחיים פי אלף יותר טוב מאיתנו. זה הזוי. השאלה שלי, היא בעיקר בנוגע לשכר דירה. אין לנו הוצאות חריגות סטנדרט כזה. ויש 2 ילדים. על איזה רף של שכ״ד הייתם הולכים, כדי לחיות ברמה טובה אבל עדיין שיהיה תואם את ההכנסות שלכן? ושישאר משהו בכיס (חיים במרכז ככה שיקר). אני באמת רוצה להבין מה נורמלי כי השיקול דעת שלי לא תקין ועם המוח החרדתי שלי אני מסןגלת לגור בפחונים.