מישהי שיש לה את זה וממליצה ?

היי בנות, מישהי פה התחילה הריון ללא הפרשות? יבש לגמרי? אני קצת אוכלת סרט.. לא הריון ראשון ולא יודעת אם זה תקין…

בעלי לא מדבר עם אמא שלו כבר כמה חודשים, וגם אני כמובן לא מדברת איתה, גם לפני כן היחסים לא היו טובים תמיד לא התחברנו אני והיא, בעלי תמיד אמר לי שאני לא חייבת להיות איתה בקשר כי היא אישה משוגעת בלשון המעטה אבל תמיד היה בינינו כבוד של שלום שלום וביי, אבל בחודשים האחרונים נתק מוחלט נולדה לנו תינוקת לפני 4 חודשים, היא באה לבקר בבית חולים עם אבא של בעלי ומיד לאחר מכן קרה ביניהם הפיצוץ ומאז לא דיברנו ולא התראינו, כך שהיא גם לא ראתה את הילדה שלי מחר יש עלייה לתורה של אחיין של בעלי והיא כמובן תהיה( היא לא מדברת עם אף אחד שם, גם לא עם אח של בעלי ואשתו ) קיצור מה אתן אומרות איך להתנהג לידה? אני מגיעה עם התינוקת כמובן.. היא מלאת אגו אני יודעת בודאות שהיא לא תפנה אליי.. חייבת להגיד שהיא אישה רעה באמת היא דיברה אל בעלי בצורה שלא מדברים למחבל נוחבה ואיחלה לו דברים נוראיים, ככה שאין לי שום עניין לשום קשר איתה

היי בנות, אם אפילו אחת מכן תוכל לעזור לי או לכוון אותי – זכיתי. יש לי תינוקת שעוד מעט בת 8 חודשים, ומאז שהיא נולדה היא פשוט לא רגועה. הבכי שלה מאוד חזק וממושך, היא צורחת הרבה, גם כשהיא על הידיים. אין לה רגע מנוחה, כל הזמן זזה, מתפתלת ומשתוללת. אני מרגישה שאין לי איפה להניח אותה או במה להעסיק אותה. היא משתעממת מכל דבר מאוד מהר, וכל יום נראה אותו דבר. בנוסף אני בהריון ויש לי ילדה בת 3 בבית, ואני מרגישה שאין לי זמן אליה, לעצמי, לאכול או אפילו ללכת לשירותים בלי צרחות ברקע. כל הזמן אמרו לי שזה ישתפר כשהיא תגדל, אבל כרגע אני מרגישה שזה רק נהיה יותר קשה. אני מותשת נפשית ופיזית, ומוצאת את עצמי מתקשה להתחבר אליה כי כל היום סובב סביב בכי וחוסר שקט. הכי קשה לי לראות שהבת הגדולה שלי כמעט לא מקבלת ממני יחס בגלל המצב. אני כבר לא יודעת אם זה עניין של אופי, רגישות, משהו רפואי או התפתחותי. האם מישהי חוותה דבר דומה? האם בדקתן משהו מסוים או קיבלתן עזרה שעשתה שינוי? אשמח לכל עצה או ניסיון אישי.

חודש 9 עם ילד בן שנה וחצי איך מסתדרים עם לקחת אןתו ולהחזיר מהגן זה ממש קשה לי פיזית ובעלי עובד😭😭😭😭