אני בשבוע 39, אמרתי לבעלי היום אולי נשטוף יחד את הבית כי לבד זה קשוח לי כבר והוא היום התחיל לעבוד מאוחר יותר. התחלנו לנקות, אני על האבק והוא מטאטא ושוטף. ואז אמרתי לו בוא נזיז את התנור כי תמיד אני מזיזה נכנס שם אוכל, ואח״כ שאלתי אותו אם הוא שטף גם מאחורי הספה? ואז הוא ממש התעצבן עלי, הוא התחיל להגיד לי שאין לו 3 שעות לשטוף את הבית כמוני ושהוא עושה מה שהוא עושה, אז אמרתי לו תביא לי את המגב אני אעשה, הכל טוב מה שעשיתי עד עכשיו ממש הקל ואני אמשיך מפה. ואז בעלי ממש התחיל להתעצבן עלי, צעק מאוד חזק, אמר מילים כמו סתומה, ושמה אני מתערבת לו וששטפתי גרוע עכשיו ושהוא היה מתקתק את זה ואני מתערבת ולא מסוגלת לתת לו אם הוא עושה. ושאח״כ קשה לי ושאני לא מסוגלת לקבל את השטיפה שלו כמו שהיא ומתערבת. זה הגיע למצב של צעקות מאוד חזקות, הבן שלו היה גם בבית הוא בן 3 והוא התחיל לשאול את בעלי מה קרה ולמה אתה צועק ואני כבר התחלתי ממש לבכות מכל הסיטואציה הזו. התבאסתי ממש שככה הוא צועק ביקשתי שיצא מהבית וירגע. אני מאוד לא מסכימה עם זה, גם אם עיצבנתי אותך שהתערבתי בשטיפה יש דרך לדבר. הוא נרגע בא והתנצל, אבל אני ממש ממש ניפגעתי והתבאסתי שהבן שלו חווה את הסיטואציה הזו בכלל. בנוסף, אני רוצה לנקות ממש ממש טוב את הבית כי אני יודעת שאחרי לידה אנחנו גמורים ויקח איזה חודש עד שאחזור לנקות כמו תמיד, אז רוב הסיכויים שבזמן רגיל לא הייתי מעירה אבל עכשיו ממש חשוב לי שהכל יהיה פיקס בשביל שיקל עלינו אח״כ..