תקשיבו שיש טרנד חדש שכל הזמן מופיע אצלי באינסטגרם גלידה בטעמים פירות קראנצ׳י כזהההה יאווו

דיכאון לאחר לידה. לא מדברים על זה מספיק ומדוע? ההורמונים שמציפים את כל הרגשות ביחד כעס, עצב, פחד, עצבנות יתר כל זה בא ביחד עם מחשבות אובדניות. מחשבות של ״למה אני צריכה את זה?״ ״למה זה כל כך קשה?״ ״למה אני בוכה כל יום?״ כאב ראש שלא עובר, הגוף כואב מותש. שיפוטיות מהסביבה למה אני ככה. רצון לעזוב הכל ולברוח. אבל מצד שני שהילדה שלי מחייכת אליי אין דבר יותר ממיס מזה. אהבה שבחיים לא חוויתי. אהבה לא מהעולם הזה. ובכל זאת, הכאב שמרוקן את הגוף והנפש וגורם לי לרצות למות. פוסט פריקה כי קשה לי.

בן בכור או בת בכורה? ואיך זה משפיע? :)