שאלה לבנות שהתגרשו עם ילדים. אם אני יוזמת את הגירושים , בעלי אמנם לא רוצה להתגרש אבל גם לא נלחם ולא עושה כלום רק מדבר, מבטיח הבטחות וכלום לא משתנה. אני כבר במשך שנה בהתלבטות אם לפרק, הבטיח שילך לטיפול ולא הלך טיפול זוגי בא פעם אחת ולא רצה להמשיך אין בינינו שום קשר, רבים המון לא מצליחים לתקשר בכלום, שבוע שעבר יזמתי יציאה והבאתי בייביסיטר ופשוט כלום לא זרם, גם במסעדה רבנו, זה פשוט לא הולך הוא יכול ימים שלמים לא לדבר איתנו לא להתעניין, עד שאני כותבת לו מה נסגר ?! (הוא במילואים) חברים שלו תמיד יותר חשובים, ובגדול נמאס לי ואני סובלת, כשאני מנסה לפרוק את הקושי שלי הוא מפרש את זה כעצבים כלפיו ופשוט מתאדה ולא מתמודד עם כלום. אם אני יוצרת קשר עם מגשר(רוצה לסיים יפה) איך מתנהלים בזמן הזה? לא רוצה שיגור פה יותר.. לילד מאוד קשה שפעם רואה את אבא פעם לא, גם בגלל המילןאים וגם בגלל שאנחנו כל הזמן בפיצוצים והאנרגיות רעות בבית. מה הצעד הראשון שעושים שפונים למגשר? איך זה מתנהלם?