אז סיפור הלידה שלי , יום שבת , שבוע 38 שבועיים עם פתיחה 1.וחצי מחיקה 80 פעילות רחמית שלא מתגברת לצירי ליידה, בןכה את חיי שאני רוצה ללדת לא מסוגלת יותר לכמות הורמונים הזאת , עוד ילד בבית קשה לי לסחוב כזה כובד ולתפקד אני רוצה ללדת!! עוברת השבת ואני בהלם שאני לא ילדתי יום ראשון עובר, יום שלם אני במסיבת בריכה לחברה ועדיין לא ילדתי. יום שני הגיע קמתי בבוקר דם בניגוב צורחת את חיי שזהו !!! היום אני יולדתתתתתת במשך אח היום טיפ אוף דם ומתחיל צירים בצהריים מכינה את בעלי שזהווו השם ריחם עלייי מעדכנת את הדולה שאומרת למשוך כמה שיותר בבית ואין צורך לבדוק את הדם בוודאי זה הפקק. הגיעה הלילה והכאב המתגבר , שמתי טנס שלא עבד לי התחלתי לשחק איתו ואחרי כמה דקות הוא חישמל אותי. העפתי את הדבר הזה מהגוף שלי והמשכתי בחיי אמרתי יאלה אני ישן אם אני יולדת אני אתעורר הצלחתי להירדם לכמה שעות קמה בבוקר הדימום נמשך הכאב על אותו מצב 😩 כואב לי , לא מתגבר לא מצליחה לתזמן מתוסכלת מתי אני יולדת כבר מעבירה את היום ככה אחותי מתקשרת אלי בצהרים סיפרתי לה את המצב היא אומרת לי אחותי זה לא תקין יומיים דימום ואת אפילו לא בודקת מה נסגר איתך יש לך אחריות, אמרתי לה שהשיחה אמרה לי ככה לעשות היא ניתקה התקשרה לדולה שלה התייעצה איתה וחזרה אלי , אמרה לי נועם את חיבת ללכת לבדוק את זה את לא יכולה להתעלם והטיפה לי מוסר שעה וחצי , ניתקתי והחלטתי לצאת בעלי ואני מגיעים לוולפסון קיבלו אותנו מושלם ייחס מדהים שמים לי מוניטור , מיד מצפצף היא מסדרת אותי ושוב מצפצף אחרי שעה של מוניטור היא אומרת לי הדופק שלך ושל העוברית גבוה מידי מעלים אותך לחדר ליידה מחשש על הדופק , הדולה בדרך הכרתי את המיילדות הכי מדהימות בארץ, עזרו לי מאד הדולה מתחילה אנחנו עם תרגלים לאחרי כמה שעות פתיחה מספר 3