היי בנות, צריכה לשתף אתכן, בטוחה שתזדהו❤️ אני קצת אחרי לידה שלישית, המעבר הכי קשה שהיה לי (הרבה יותר מהמעבר בין השני לשלישית) אני אומרת תודה כל שניה ! יחד עם זאת, פשוט קשה לי. קשה לי קשה לי. אני רגילה לעבוד, לחיות בשיגרה מאוד מספקת. קשה לי פתאום המעבר הזה לשבת בבית ולטפל בתינוקת שתלויה בי ב100%, אתן בטח שואלות את עצמכן מה היה בלידות הקודמות? לא יודעת זה פשוט יותר זרם. מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי.. לא מדברת על זה שאני ערה לילות שלמים ואז בבוקר אני מרוסקת מעייפות ולא מצליחה למצוא את האיזון.. ממש קשה לי לשבת בבית ושכל יום נראה כמו היום הקודם, שאני הופכת להיות עקרת בית בין לילה … בעלי כמובן כל דבר מצפה ממני - כי אני בבית ״בחופשת לידה״ .. בא לי פשוט לחזור לשיגרת חיים שלי ומצד שני יש לי תינוקת פיצית שאני מאוהבת בה והיא תלויה בי! אני ממש משתדלת לאסוף את עצמי ולצאת פשוט בבקרים- סתם לנשום אויר לקניונים וכאלה- אבל יש לי יכולת כלכלית דיי מצומצמת אני לא יכולה גם כל היום לבזבז כסף , מבחינת חברות- הלוואי והייתי יכולה לקבוע עם חברות אבל זה פשוט לא קורה, יש לי מעט חברות לא המון וכל אחת עסוקה בחייה ככה שאני פשוט 99% מהזמן יוצאת עם עצמי לבד, לפעמים אני מצליחה להנות מזה ולפעמים זה עושה לי עצוב בלב ואני מרגישה ממש בדידות. קשה לי להתמודד עם המצב, מרגישה קצת אבודה, מתגעגעת לעבודה ולשיגרה שלי… מצד אחד אני נורא רוצה לחזור לעבודה מיד בתום חופשת הלידה- מצד שני אין מסגרת שתקבל את התינוקת שלי באמצע שנה- לקראת סוף שנה, אשמח לקבל עיצות איך אתן מתמודדות- בעיקר הבנות שכמוני שצמאות לשיגרה רגילה.. ושוב אני אומרת אני מאוד מאוד מודה על התינוקת המושלמת שלי, חיכיתי לה הרבה זמן

מה אפשר להביא דחוף ילד בן שנה וארבע עם דלקת עיניים