הורות לאחר לידה: איך מתמודדים עם השחיקה?

אשמח להתייעץ איתכן כי אני ובעלי שוברים את הראש. יש לנו ילד מקסים בן 4, חכם חברותי ושמח, בגיל שנתיים וחצי שמנו לב שיש לו עיכוב שפתי והוא עדיין לא מדבר, הסקנו שכנראה בגלל זה גם קשה לו לשבת עם הילדים ולהקשיב, ביןנאם זה בגן בהצגה או אפילו בבית על השולחן אוכל. רצינו שנה שעברה להכניס אותו לגן קטן, לא הספקנו אז הכנסנו אותו לגן עירייה ובמקביל לקחתי אותו לקלינאית, שנה אחרי הוא התקדם מאוד, הוא כבר מדבר רגיל עם עיכוב קל ויש לו שעות סל עננת שילוב וסייעת. בפגישה עם הגננת של הגן וגננת. שילוב, טענו שהילד חייב גן קטן והוא לא מוצא את עצמו בגן גדול, מה שמאוד הפתיע אותי כי חשבתי שהוא התקדם וגישר על הפער, בעיניי מתנהג בנתנהגות שתואמת לגיל בגו. הגננת טוענת שאין לו עדיין יד דומיננטית, שקשה לו לשבת ולהיות בקשב, שהוא כל הזמן מתעסק בידיים בציפורניים מה שמצריך גם ריפוי בעיסוק. עכשיו אני סומכת עליהן, יש להן ניסיון הן יודעות מה הן אומרות ומה מצופה מילד בגילו, אבל אני לא יודעת אם בשלב זה גן קטן יהיה לו נכון, בגן קטן מן הסתם יש ילדים עם עיכובים כאלה ואחרים שלא יקדמו אותו מבחינה חברתית, יש לי אפשרות להמשיך במתכונת הנוכחית של גן רגיל עם שעות סל. כרגע הגן הוא ממש קרוב לבית, בעוד שגן קטן יהיה רחוק יותר ויקשה עלינו. מה הייתן עושות?

שבוע 14 , עשיתי היום שקיפות עורפית , לא ראו את המין , מה אומרות כמו מה זה נראה 🥰