אני מרגישה שאני לא בנויה להיות אמא ושזה לא בשבילי יש לנו ילד בן שנה שלא מרגיש…

וואו נשמע קשוח. דבר ראשון לשים בגן זה ייתן לכם מרווח נשימה. קשה להיות עם הילד 24/7

אוי ואבוי מסכן הוא לא מרגיש טוב מה הוא אשם תכניסו אותו לגן שיהיה לו כיף וחברה

תזכרי שהוא לא אשם, הוא בעצמו סובל וזקוק לתמיכה של ההורים שלו ובגלל זה בוכה.. תנסי לגלות חמלה כלפיו וגם אם את לא מצליחה תשמרי על כבודו אל תקללי אותו ותטפלי בו כמו שצריך. מבינה את התסכול שלך אבל זו האחריות שלך ואני מבטיחה לך שבהמשך ההרגשה שלך תשתנה מצטרפת להמלצות להכניס אותו לגן במיוחד אם הזמן איתו מקשה עליכם עד כדי כך, זה ממש יקל עליכם

אמאל'ה אמאל'ה לא...מסכנוני... 😥אתם הדבר היחיד בעולמו...אין לו מישהו אחר ...תחשבי על זה ככה ...וגם הוא בטח מתוק ..תינוקי...🥹תני לו אהבה זה באמת מאד מאד קשוח. ואני כך כך מבינה את מה שאת אומרת שהוא כביכול הרס לך את החיים ...זה מאד קשה שפתאום את נון סטופ בשביל משהו ..מזדהה איתך בתור אחת שנהיית אמא בגיל 19 שכל החברות שלי היו מטילות יוצאות ואני תקועה בבית לטפל בתינוק עם גזים או שעושה שיניים ..זה הכי קשוח בארץ ...אבל וואי וואי איך הם חמודים ונותנים לך נחת ןשמחה כשהם גדלים...זה אהבה!!! אז נשמה שלי ..בשבילי תתגברי על זה .זה צ'יק צ'ק יעבור שימי אותו בגן תחבקי אותו מלא בינתיים חוצמיזה שזה התרופה הכי טובה שיש!!! שולחת לך כוחות כי זה באמת לא פשוט🫶 בהצלחה!!!

קשה לי להתעלם ממה שאת כותבת במשך היום כשהוא רגוע יותר ומרגיש טוב את מרגישה שאת טובה יותר אליו? את נהנית מהזמן איתו? אתם חסרי סבלנות רק כי הוא בוכה וחולה? יש מטפלת/גננת/סבתא או כל דמות אחרת שיכולה לעזור לכם להתמודד כדי שגם אתם וגם הוא לא תסבלו?

אני מאמינה שאתם הורים טובים וזה פשוט רגע שיצאתם מדעתכם ... עוד מעט את תרגישי אחרת שץסכול יחלוף. זה ברור שהוא כל עולמך :) יש רגעי שבירה זה בסדר אבל אם אתם מגיעים למצב של כעס עצום כלפיו עד כדי קללות תכניסו אותו דחוף למסגרת בכל מחיר. יש גנים מסובסדים הרבה נחת

אל תתנהגו בצורה כזאת לילד שלכם ילד זה מתנה וזה כל כך לא מובן מאליו יש אמות שנותנות את החיים שלהם כדי לשמוע את הבכי שאת מדברת עליו ממש לא לקלל ולצעוק על תינוק הוא לא מבין ולא יודע דבר ואסור להתלונן ולקטרג על ילד אם חלילה יקרה לו משהו בגלל כל התקטרוגים שלכם כלפיו ושכמה היה לכם טוב ליפני שהוא נולד אתם תצטערו על זה ועל ההתנהגות הזאת יש אלף ואחד פתרנות שיכולים להקל עליכם ועליו וזה ממש לא צריך לצאת ולהתבטות בצורה הזאת בהצלחה !!

כל מי שיכול לעזור לכם שיעזור. מותר להתעצבן, להתייאש, לבכות אבל (!) תצאי מהחדר שלו, תבכי תוציא את כל הרגשות שלך, ואז תחזרי לתינוק. מבינה אותך הכי בעולם בתור אמא שילד שלה היה חולה מאוד במילה לא קשה... בשנה הראשונה שלו בילינו בבתי חולים כל שבוע, מלא תרופות מלא רופאים. היינו פשוט בוכים לילות שלמים עם בעלי ביחד.. חושבת אם משהו היה מביא לי אקדח, הייתי שמה כדור בראש. כן, ככה היה קשה. היינו תקופה מאוד מאוד ארוכה בחושך ודכאון. תשתדלו לתת לו חום ואהבה כמה שיותר, ילדים חולים לצערי הרבה, בגן ואחרי זה אין מה לעשות.. הוא צריך אותך חזקה ואוהבת. בהצלחה 🌷 הכל יהיה בסדר בעזרת ה׳ זה רק תקופה 🙏🏻