בדיוק עכשיו מה שעובר לי בראש תשתפי אם את מגלה🥲

כי ילדים זה כאפה לשני הצדדים. אתה אף פעם לא יודע למה אתה נכנס. חוץ מזה הרבה פעמים הרצון לילד מגיע מהאישה והגבר זורם עם זה הם לא באמת מבינים מה זה מצריך מהם. ולוקח להם הרבה יותר זמן להבין את הסיטואציה ולהשתנות...אין להם אינסטינקט אמהי חחח

בן כמה הילד שלך? יכולה לשתף אותך שהילד הבכור שלי נולד חשבתי שבעלי השתנה בצורה מטורפת ולא ראיתי איך האהבה בינינו ממשיכה אני הייתי הורמונלית וגם סבלתי מדיכאון ופספסתי אותו, הוא היה בדיכאון אחרי לידה והתנהג בהתאם. היום אני מכה על חטא כי בתקופה ההיא הוא ראה אותי למרות ששקע בעצמו והכיל ודאג לי אבל זה לא היה הפוך מכיוון שהוא גבר וזה פחות במודעות שזה יכול לקרות גם להם שהתקופה הראשונה נגמרה הדברים אמנם עדיין היו שונים כי החיים השתנו לגמרי אבל האהבה בינינו אפילו התחזקה אני לא יודעת למה התכוונת שכתבת צדדים לא טובים אבל אולי מה שכתבתי יעזור לך להחזיק תקווה ואולי לראות משהו שפספסת🙏 לצערי גברים מתביישים שהם חווים את התחושות הקשות האלה ולא משתפים במיוחד שזאת תופעה שמיוחסת יותר לנשים.. מחזיקה לך אצבעות ❤️

אני יכולה להגיד לך שהשנה הראשונה אחרי הבת שלנו הייתה מכוערת בינינו מאוד לא הכלנו אחד את השניה, כל יומיים חשבתי על להתגרש כולם אמרו לי שמשהו בשנה הראשונה מטלטל את הקשר אז באמת חיכיתי ממש בכוח שתעבור שנה ומה אני אגיד לך, חזרנו לעצמנו.. חזרנו להיות חברים טובים, בעלי אבא מושלם, אנחנו לגמרי משפחה אז אני לא יודעת מה הסיטואציה שלכם אבל הייתי מציעה לבלוע הרבה רוק, לנסות גם לראות את הצד השני ולעבור את התקופה הבאמת קשה הזו.. האמת שאחרי שנה זה מקבל כיוון ומסתדר ❤️