תינוקי בן חודש ופשוט בוכה 24/7 בלי הפסקה לפעמים אני מבינה שזה…

תינוקי בן חודש ופשוט בוכה 24/7 בלי הפסקה לפעמים אני מבינה שזה אוכל/טיטול/גרעפס אבל רוב הזמן אני לא מבינה מה הוא רוצה מביאה לו ביוגאיה ובייביזם אז זה לא כאבי בטן משחקת איתו שרה לו הוא כל היום בידיים שלי ועדין בוכה לי בידיים בלי הפסקה זה הגיוני לגיל? יש עוד משהו שפספסתי? ילד ראשון ואני כבר אובדת עצות
💬12 תגובות

תגובות (12)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2025 בשעה 08:08
בדקת ריפלוקס?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2025 בשעה 08:17
שימי במנשא זה עוזר פלאים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2025 בשעה 08:25
לקחת לרופא?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2025 בשעה 08:52
תבדקי ריפלוקס ולפעמים תינוק בוכה גם כי הוא צריך חום גיל חודש זה עדיין חלק מהטרימסטר החסר מנשא בהחלט יכולה לעזור לך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2025 בשעה 08:58
יכולה להגיד לך שככה הבת שלי הייתה עד שעליתי על זה שזה פשוט עייפות, והיא צריכה עזרה בלהירדם. תנסי להרדים - ביידים / בנדנוד בעגלה. מקווה שיעזור
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2025 בשעה 12:10
אצלי הןא ככה מעייפות . תעשי חושך תנסי להרדים בדרך שלך...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2025 בשעה 12:49
תבדקי ריפלוקס ככה היה לי!!!! וגם רגישות לחלב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 באוגוסט 2025 בשעה 10:51
אני באותו המצב עובדת עצות אם באלך לשתף וסתם חברה לדרך תדברי איתי נבכה יחד חח

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני בת 27, חוזרת בתשובה מזה 6 שנים ואני פשוט מרגישה שאני הולכת ונובלת. בשביל הרקע- המשפחה שלי חילונים וגם המשפחה של בעלי (שגם הוא חוזר בתשובה), הסביבה שלי בעבודה חילונית ויש לי חברות דתיות כל אחת בדרגה שונה. חזרתי בתשובה ואחרי שנה הכרתי את בעלי בשידוך, התחתנו אחרי היכרות של 4 חודשים ואחרי שנת נישואים (שהאמת היה לי בה כיף ממש עם בעלי) נקלטתי להריון ונולד לנו ילד שחוגג שנתיים, כעת אני בהריון שני ברוך השם ואמורה ללדת בעוד כמה חודשים. אני ובעלי מנהלים אורך חיים חרדי. אני כבר תקופה ארוכה לא שלמה ולא שמחה במקום שבו אני נמצאת ברמה הרוחנית וזה משפיע לי על הנפש ברמה שאני מרגישה שהיא נאכלת בפנים, אני מרגישה שהכנסתי את עצמי למשבצת שהיא לא טובה לי ואני לא מאמינה בה, אני לא מתחברת לחינוך החרדי, יש דברים שאני עושה מבלי להאמין בהם ואני מתוסכלת מזה. בתקופה האחרונה קשה לי מאוד עם הלבוש והבגדים ובכללי מרגישה שרע לי. יצא לי לדבר עם בעלי על זה המון פעמים, הוא מאוד מכיל אבל לעולם לא יבין אותי. יש לי מחשבות בהם אני רוצה להפסיק לרצות את בעלי ואת הסביבה שרגילה אליי ולחזור בשאלה, אני מאמינה בהשם ויודעת שהוא מנהל את העולם אבל קשה לי ואני בטוחה שהוא לא רוצה שאהיה עצובה ושאני אמשיך לחיות שרע לי. אני רוצה לגדל את הילדים שלי בחינוך ממלכתי דתי, להוריד את המטפחת ולהתלבש איך שבא לי. איך עושים את זה? איך חוזרים אחורה מבלי שזה יפרק לי את הבית לגורמים? אני אוהבת את בעלי
💬22 תגובות👍2 לייקים😢2 עצב