היי בנות פוסט פריקה יש לנו תינוק בן 9 חודשים אני כרגע לא עובדת ונשארת איתו בבית, הבן זוג שלי שרק לפני כמעט 3 חודשים התחיל לעבוד מהבוקר עד הלילה עד אז לא היה עובד והיינו בקשיים כלכליים(עדיין רק עכשיו מתחילים להסתדר קצת). אנחנו גרים אצל אבא שלו, וילה ענקית שאף אחד לא מזיז בה אצבע לא כביסה/שואב/קיפול/כלים , כלום ושום דבר והכל נופל עליי כולל הטיפול של הילד. בבקרים שאני קמה אני סובלת מכאבים ברגליים וגב עד שזה מתאזן אז בשביל לא להיות איתו 2 דקות כשהילד מתעורר בבוקר הוא צועק עליי אמא רעה בערב אם לא הספקתי לעשות משהו כי הילד היה נודניק בכל זאת גיל 9 חודשים תוך כדי גם השיניים אז אני עצלנית ומסריחה. עכשיו הוא עשה רגע עצירה בבית ועוד הפעם למה זה ככה ולמה זה ככה ועוד הפעם ככה וביקשתי ממך ככה שבפועל בקושי הצלחתי לעשות כלים כי הילד היה כמו עילה אני שרופה על הילד הזה והדבר הכי טוב שקרה לי אבל אני נפשית לא 100 אחוז הייתי לפני הלידה סובלת מחרדות ודיכאון שחלפו אחרי הלידה אבל זה עדיין בי גם כשזה לא מתפרץ והוא לא מבין שהוא מוריד אותי עוד יותר, וכמה שאני מנסה להסביר בטוב ברע זה לא עוזר, הלוואי והייתה לי את האופציה לצאת לעבוד ולהיות אדון לרשות עצמי כמוהו אבל כרגע הילד לא בגן וגם לא קיבלו אותנו לגן לשנה הבאה ופרטי כרגע לא בא בחשבון בגלל העלויות אני כבר לא יודעת מה לעשות