המשבר שיש אצלי עם בעלי הוא בעיקר כי בעלי גם לומד לתואר קשה וגם עובד משרה מלאה ואז אני מגיעה למצב של עייפות יתר ותסכול , הרגשה שאין כל כך עזרה ותמיכה פיזית ורגשית כשכבר אין כוח לכלום ורק בא לך לישון לאיזה שנה … חוץ מזה אנחנו מסתדרים בהכל וכשאני מגיעה למצב כזה אני מדברת איתו מבקשת עזרה והאמת שלרוב הוא לא מצליח לעזור לי , כי אין לו זמן , אז זה מאוד מתסכל כי בא לי פשוט ללכת ולבכות מרוב שאני עייפה .. אבל מה שמנחם שהעייפות היא זמנית והיא תעבור והתינוק שלנו זה האוצר שלנו ואני כן מאושרת שיש לי אותו ואת בעלי אפילו שלפעמים אני ממש מתוסכלת שאין עזרה אני יודעת שבעלי עושה את זה בשביל שיהיה לנו יותר טוב בעתיד

שמעי קשה לומר עשה טוב או רע לפני הילדים לא הינו רבים בכלל על כלום מאז הילדים אנחנו רבים פה ושם אבל האם רע לנו או נהיה גרוע בזוגיות לא אנחנו מאוד אוהבים ויש תשוקה הרבה יותר גדולה אפילו בקטע המיני אז קשה לי להגיד עשה טוב או לא או עם היה משבר ועברנו

אצלנו היה משבר והוא תמיד נמצא שם, למרות שהזוגיות טובה, כי אנחנו לא אותו ראש בחינוך וגידול ילדים, זה יוצר המון חיכוחים וזה ממש מבאס הוא יותר קשה ואני רכה

אני אחרי לידה שניה לא חווינו משברים אנחנו מסתדרים מעולה תקשורת מאוד טובה וחזקה מהיום הראשון. אבל השתנו הרבה דברים מאז הילדים. הם הופכים למרכז העניינים אז יש פחות אינטימיות לצערי וגם כשאני רוצה ויש הזדמנות הגוף בוגד בי חח עייפהההההה כמעט ואין לנו זמן בילויי רק שנינו שזה מבאס אבל זה זמני. הספונטניות מתה