היי, עייפות זה משהו שהולך לעבור בשליש השני? 🙏🏼

גרידה זה כואב

תקשיבו אני בדילמה ענקית מטורפת! הבת שלי בת 7.5 הוזמנה למסיבת יום הולדת של חברה, יום הולדת עם לינה. בכיתה שלה יש 10 בנות. אחרי בירור קצר גיליתי שאחת מתוך ה10 לא הוזמנה ואחת אני לא יודעת עדיין כי לא שאלתי את האמא. זאת אומרת ש8 יהיו חלק מהיום הולדת ו2 לא. (או אחת וזה גרוע יותר). דבר שני, כשאמרתי לאמא שאני לא מאפשרת לינה בגיל כזה ושאני מעדיפה שהבת שלי לא תדע על זה היא אמרה לי שהיא בטוח תדע כי הבנות שנשארות לישון בטוח ידברו על זה. אני כועסת מאוד 1. מן הראוי שתבררי קודם מבין כל הבנות שאת מזמינה מי בעד/נגד לינה ואז תיישרי קו ותארגני יום הולדת שאף אחת לא תרגיש שהיא חריגה 2. מן הראוי שתזמיני את כל הבנות בכיתה ולא רק את מי שבא לך. אמנם הבת שלי הוזמנה אבל אני לא יכולה לעמוד מנגד ולדעת שיש מי שלא הוזמנה ולהמשיך לחייך כאילו כלום הדבר הנוסף הבעייתי הוא התגובה של הבת שלי אם היא תגלה שכולן נשארות לישון והיא לא והעובדה שבעלי (כך אני יודעת מניסיון עבר) לא מגבה אותי בכאלה דברים, לא יתמוך בי ברגע האמת ויצא נגדי "יאללה תני לה ללכת מה הבעיה"?? אני במלכוד רציני פה ושוברת את הראש כבר יומיים

אמהות לניו בורן - אני נבהלת מאוד שהבייבי משתעל באמצע אכילה או אחרי אכילה ובטוחה כל פעם שחלילה הוא נחנק איך אתן מתמודדות ?

יש כאן נשים שהתגרשו בהריון?

זה בסדר לא להיות בסדר. אני אמא ל2 גוזלים מתוקים ויפים ששינו לי את כל משמעות החיים מבחינתי. עברתי 2 הריונות בשנתיים של נישואים. עשיתי 2 ניתוחים קיסריים. תודה לה' גיליתי את החרדה שלי כמה שנים קודם לכן והיום זה פוגש אותי במקרים ובזמנים מסוימים. המלחמה , החוסר וודאות , היציאה מהבית (לא היינו בבית כל המלחמה ) אני כרגע בחופשת לידה אז גם למצוא את עצמי זה עוד חלק שאני צריכה לעבור . להכניס את התינוק שלי למסגרת. בקיצור לא חסר שינויים ודברים שגורמים לסטרס. ולפעמים אני שוכחת שזה ממש בסדר גם לא להיות בסדר - זה לא עושה אותי אמא פחות טובה , אמא שפחות מעניקה , אישה פחות טובה לבעלי . ממש לא ובדיוק להפך זה עושה אותי יותר אנושית - החרדה, הסטרס , התפקוד היומיומי הגבוה הופכים אותי לגרסה הכי טובה של עצמי. אני לא ישקר , יש לי רגעים ובמיוחד שאני בחרדה אני לא סומכת על עצמי ולא באמת מאמינה שאני יעבור את זה , שיש לי את הכוח להתמודד, אין לי את הכוח לומר לעצמי מילים טובות . בא לי רק להישען על מישהו ולא להתמודד ולחכות שזה יחלוף מעצמו . וזה בסדר גם להישען אבל הדרך הכי טובה בעיניי כמובן זה להבין בעיקר שזה בסדר גם לא להיות בסדר . וזה דבר שמאוד קשה לעשות. כי מי לא רוצה להיות בשליטה טוטלית על החיים שלו ? משהו בכתיבה מרפא אותי , להודות בקושי שלי בעיקר מול עצמי כן ? זה גורם לי להגיע לתובנות יותר טובות בחיים מאשר סתם להשתיק את הפחד . כי אם הפחד הגיע יש סיבה , הוא בא להגן עליי ולא לשתק אותי . זאת הפרשנות שלי שמשנה את הדרך. שמחה שיש מקום לכתוב פה ואם זה נוגע במישהי אחרת אז עוד יותר מרגישה שעשיתי את שלי . שיהיה לילה שקט ורגוע ושנמשיך להיות הגרסאות הכי טובות של עצמנו 💕