הי רציתי לדעת אם אני היחידה או שיש עוד כאלה אני בהריון ראשון בשבוע 17+3 ובשבועיים האחרונים אני מרגישה כמו סמרטוט יושנת כל היום לא מסוגלת לעשות שום דבר עייפה מכל פעולה קטנה אם הכנתי ארוחה אחת ביום זה וואו עם בחילות וחוסר תאבון, כאבי שרירים,התכווצויות נוראות בבטן פשוט בלי כח לכלום עשיתי בדיקת דם והכל תקין והרופא אמר לי שאין מה לעשות ככה מגיב הגוף שלי מגיב למצב והביא לי אישור מחלה לשבוע וחצי העינין שגם אחרי שבועיים אני עדיין מרגישה שאין שום שינוי אני סטודנטית ולא הייתי כבר שבועיים בלימודים מרגישה הבן אדם הכי עצלן אבל פשוט אין לי כח יש עוד בנות שעוברות ככה?

היי בנות , מי שמשתמשת בנרות אוטרוגסטן וצריכה נרות יש לי 4 קופסאות סגורות חדשות כיון שמסיימת לשים אותם אין בהם צורך

אני שבורה, לא מפסיקה לבכות, בדר''כ אני חזקה ומחזיקה מעמד..לא יודעת אם בכלל יעזור לי הפוסט הזה, אולי רק יעזור לי ךפרוק כי אין עזרה משום מקום בנוגע לזה.... אני אמא לתינוקת מתוקה בת 4 חודשים. אני לא יודעת מה לעשות וטיפת חלב והרופאה לא נותנים לי פתרון לכלום,אחות אחת מלחיצה ובבפגישה אחרת אחות אחרת מרגיעה היא באחוזון נמוך. אבל הבעיה שפשוט אין לה תאבון...אני יודעת את זה כי היו שבועיים שהיה לה תאבון מטורף ואכלה בכיף בלי בעיה, לא היתה מאושרת ממני . כרגע מה ששבר אותי זה שהיא התעוררה משינה כי נפל המוצץ ולי זה ברור שאם היא בוכה כשהוא נפל זה אומר שהיא כנראה צריכה לאכול כבר...(עברו מספיק שעות מאז שאכלה) כבר מעל לשעה שאני מתפללת שתאכל והיא בינתיים רק מוצצת את המוצץ ובוכה כשאני מציעה לה לאכול... ביום אני עוד מתמודדת עם התסכול שנוצר אצלי מהסיטואציה, אבל בלילה? כבר 4 חודשים שלא ישנתי לילה שלם, וכאילו זה לא מספיק עכשיו גם בלילה מוציאה אותי מדעתי ואני יושבת ומחכה שאולי תירדם ותאכל בשינה כי אחרת פשוט תמשיך להבהיל אותי באמצע שינה שנפל המוצץ והבכי כשנופל המוצץ הוא מבהיל, גם ככה מחוסר שינה הלב נחלש כבר, אכלה היום כמו כל יום פחות ממה שצריכה לאכול סה''כ 440 מ''ל ליום. (בדר''כ אוכלת כ550 מ''ל ביום) ובכלל שוקלת 5 ק''ג נולדה 3300. היא יכולה לא לאכול גם לילה שלם אבל להעיר אותי? היא מעירה... סתם ואז לא אוכלת אפילו. מה שלא אעשה היא פשוט לא אכלנית. כאילו התסכול הזה לא מספיק סנגם יצאתי לעבודה היום (מ1 וחצי בצהריים עד 5 בערב) וחמותי באה לשעתיים כד שבעלי מגיע והיא יודעת שיש לילדה בעיה עם אנשים שהם לא אני, מספיק דרואה פרצוף אחר מולה ישר בוכה ולוקח זמן לבנות איתה אינטרקציה, עזבו דכמה שביקשתי היא לא זרמה לבוא אלינו או שנלך אליה כדי שנקל על הילדה ותכיר אותה לפני קצת יותר ,אבל היום כדבאה בפעם הראשונה כדי חשמור עליה וראיתי את מבט האימה אצל הילדה כשהעברתי לה אותה לידיים (חמותי מכחישה את זה) היא בכתה וצרחה שעה וחצי ,פשוט נורא. עד שנרדמה מייאוש) לפני שחמותי הגיעה חא הצלחתי להאכיל אותה ולהרדיןץם כאילו היא הרגישה שאני צריגה לצאת , לא הפסיקה להסתכל עלי במבט בוחן. מסכנה שלי. עכשיו כל זה לא מספיק אז לפני דיצאתי לעבודה והילדה מורחת ובוכה אמרתי לה אם היא רוצה שאעזור לה קצת להרגע. איך שלקחתי אותה התחלתי להרגיע אותה על הכדור וחמותי אשכרה לא חסכה במילים והייתה חייבת להגיד לי ''וואו איזו ילדה קשה, אצלי הילדים בכלל לא היו ככה ואם היו ככה לא יודעת מה הייתי עושה" ווזה כי עשיתי שששש וקפצתיינאיתה על הכדור פיזיו ותפחתח בטוסיק, בין חבין ליטפתי את הראש וניגבתי לה את נדמעות. ועדיין כל. רגע דאגה לפתוח עיניים ולראות שזו עוד אני. כואב לי כלכך גם שהיא לא אוכלת, גם שאני חייבת לעזוב לעבודה, גם שחמותי עם כמה דהיא בנאדם זהב ותבוא כמעט כל יום בגילה ותהיה שעה וחצי איתה , אני מאד מעריכה את סה, אבל כרגע קשה לי לראות את הטוב כי כלכך הרבה מתח שעובר עלי,וגם ישנה לא טוב בלילה. וקמה אפילו לא לאכול... ...בעיניי היא הילדה הכי טובה בעולם אבל אני באמת מתחילה להרגיש ועם הקשיים באוכל וגם דלא מצליחה להכניס אותה לשנת לילה מסוגרת כי לא יודעת לעשות טקס שינה טוב ... קצת נדפקתי ועוד לצאת לעבודה? סה בכלל שם אותי בלחץ כל יום לדעת שאני צריכה להעביר אותה לחמותי לידיים בידיעה דאם לא אכלה או ישנה היא כנראה עצבנית וגם לי לרוב קשה להרגיע אותה ישר, לוקח לה סמן להרדם והכל. .

בלידה שנייה כמה זמן פוטצין זירז לכן את הלידה וילדתן?

בדיקת בטא מזה אומר???

בנות אני עוד מעט שלושה חודשים אחרי לידה והטחוריח עדין קיימיםםם מה עושים שיעבור לגמרי סיוט כל פעם שמוציאה צואה מה לא ניסיתי משחות מגבונים בהריון גם היה לי אגב ולא עבר עד היום 😭😭😭😩 אשמח לעצות