לא הבנתי את הקטע של המידות של החיתול כל אחת פה רושמת משהו אחר בת 5 חודשים עם…

ילדתי לפני שבוע ויום הלידה הייתה רגילה לחלוטין התינוק יצא ואחרי זה הבינו שיש לי קרע דרגה 3 בפי הטבעת ובואגינה לפני שהבינו על הקרע הבן זוג שלי רב איתי בזמן לידה ובסוף הייתי צריכה להתחנן אליו לסליחה שיסלח לי ויהיה איתי ברגעים האלו בסוף הוא היה ואז אמר לי שהוא עייף וחוזר לישון לבית שלו אחרי שהלידה הסתיימה הכניסו אותי לניתוח חירום אחרי חמש שעות בחדר לידה שהמתנתי לניתוח השיקום שלי הוא שנתיים אני בקושי יכולה לזוז אין לי פיטמות כי יש לי בצקות הן לא יוצאות לתינוק והבן זוג שלי לא מפסיק לריב איתי בלי סוף על הכל שאני אמא לא מסורה שלרוב אני מבקשת ממנו עזרה כי אני בעצמי לא יכולה כי אני חלשה אין לי ממנו קצת תמיכה ואני משתגעת הגעתי למצב שאני אומרת לו שאני סיימתי איתו הוא אמר לי שאני לא לוקחת את התינוק כי אני בת 17 הוא אפוטרופוס עליו אז אמרתי לו שהוא אסיר משוחרר אף אחד לא יתן לו לקחת ויש צפי שהוא יכנס שוב פעם לבית סוהר והוא פשוט מעיף אותי עכשיו בלי התינוק אני לא יודעת מה לעשות

היי מי שילדה בשיבא החדרים שם פרטיים לכל יולדת ועם מרפסת כמו שמראים או שזה לא ככה? אשמח לדעת

אני ממש ממש מרגישה שבשבועות האחרונים לא טוב לי משהו נפשית תקוע לי משהו בשיגרה בסטרס התמידי בפינוק פתאום של הקטנים , בעומס של העבודה גורם לי למחנק , גם כל השיגרה המונוטונית של ללכת לעבודה ולחזור גמורה מעייפות לשרוד את השעות של אחהצ לראות סדרה וללכת לישון עוד יותר מאפיל על זה באמת שאני מודה לשם על הכל מיליון פעם!!!!! ולא הייתי מחליפה עם אף אחת אחרת את מה שיש לי ושזה הכי לא ברור מאליו ותודה לו בלי סוף פשוט לא יודעת איך להתרענן מורלית ממש חנוק לי וקשה לי ולא יודעת מה לעשות. מה שגם שברוך השם לא ישנה טוב בלילות וברור לי שזה גם משפיע על הכל ושדבר קושר דבר . לא יודעת מאיפה למצוא כוחות לעשות עם עצמי משהו, אני יודעת שיציעו לצאת עם חברות או עם הבעל או לעשות משהו שממלא אותי אבל אין לי כוחות ואין לי רעיונות וגם אין לי כזה הרבה חברות , גם אין לי כוח ליצור כרגע חברויות