בנות אני מתחננת ! לעולם אל תזלזלו ותגידו לבנות אחרות שנפלו או קיבלו מכה לא ללכת להבדק, נכון זה לא פשוט להמתין הרבה במחלקה , זה לא נוח לישון שם , להבדק ובכלל השהות שם ,אבל !!!!! זה לפעמים מציל חיים ! מספרת סיפור ,שקצת תזדעזעו ותבינו כמה זהחשוב ! חברה שלי הייתה עם בעלה חודש7 ברכב, הם נסעו לאיזור הצפון לבקראת המשפחה , רכב נכנס בהם , והיא טוענת שמכה מאד קטנה היא קיבלה . עשו שאלת רב, והרב אמר וודאי לעלות לביה'ח להבדק. הלכו ,אמרו הכל תקין,המליצו להשאר ללילה ,להיות מנוטרת ולראות שהכל בסדר , כי חלילה הפרדות שליה יכולה להיות עד כ24 שעות. שוב שאלו רב,כי בכל זאת יש לה ילדה קטנה בבית , ולא רצתה להשאר ... הרב אמר להם בטח להשאר (היא אומרת שהוא אמר כאילו הוא הרגיש) אפילו לא היסס. מפה לשם בלילה מתחיל דימום מטורף מכניסים ישר במהרה ניתוח והודו לה' כי טוב הילד בריא ושלם . הרופאים אמרו לה דקה יותר לא רוצים לדעת מה היה קורה. היתה לה הפרדות שליה אחרי 8-12 שעות בערך מהרגע של התאונה ....

הרב חגי לונדין אנו נמצאים במלחמה. מלחמה קשה, כואבת ומפתיעה. רבים מהמשפחות והחברים שלנו נפגעו, רבים נלחמים כעת על חייהם. לא במקרה המלחמה התחילה בשמחת תורה. המילה שמ"ח היא צירוף של שם-מח. זהו הזמן להפעיל את המוח, את התודעה השכלית והרוחנית: א. למרות הכאב האיום על ההרוגים והפצועים - להפעיל את המוח: זו לא השואה, לא מלחמת יום כיפור ולא סופה של מדינת ישראל. מדובר בארגון טרור שמדינת ישראל תנצח אותו בוודאות. זה לא עניין של אם אלא של מתי. ב. למרות הפיתוי להתמכר עכשיו לדיכאון ולצפייה אובסיסיבית בחדשות - להפעיל את המוח: כל אחד יתעדכן בערוצים רשמיים ובמינון המדויק כדי לתפקד בדיוק במה שנצרך ג. העברת וצפייה בשמועות וסרטונים היא לא להפעיל את המוח אלא להעצים את הדמיון וההיסטריה. תסננו את ההודעות הלא רלוונטיות ותעצימו את המסרים המחזקים. ד. הילדים שלנו זקוקים עכשיו להורים שפועלים מתוך מוח וקור רוח. לעזור לתווך להם את החדשות; להתפלל, והעיקר להקרין אמונה וביטחון. מצפים לנו ימים מאתגרים ה. החשוב ביותר: להפעיל את המוח - הסיפור של עם ישראל לא התחיל אתמול ולא הסתיים היום. עברנו דברים קשים מאלו. תזכרו את תחילת הקורונה - מחיר הנפטרים היה נורא אבל עם ישראל והעולם תמיד מנצח את הרשע. יש אלוהים ו"לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". היום יותר מתמיד - הרע יעבור הטוב יתגבר בעזרת ה'

דימום אחרי ניתוח קיסרי זה כמו דימום של לידה וגינאלית?

שבוע 21 כמעט ולא מרגישה תנועות ...מתי התחלתן להרגיש?שליה קדמית

אני לא יודעת איך להתחיל ואיך לסיים אני גרה אצל ההורים והם מתעללים בי נפשית דברים מאוד קשים שקשה לי בעצמי לפרט את זה אני עם תינוק קטן ובאלי לברוח אני בןכה אני בדיכאון קשה לי כואב לי בבקשה תציעו לי מה אני יכולה לעשות אין לי כסף לשכירות ואחיות שלי לא קשר ולא רוצות בגלל שגם הם חווה דברים קשים עם ההורים שלי ואני נתקעתי בבית עם תינוק

רופא גסטרו לילדים מומלץ ???