צריכה עידוד נכנסתי להריון לא מתוכנן אני כמה חודשים אחרי לידה קיסרית אני גמורה ואני מרגישה שאני נכנסת לדיכאון קשה אני לא יודעת איך אסתדר בחיים לא דימיינתי שיהיו לי צמודים בהפרש של שנה עוד לא התאוששתי מההריון הקודם בכלל והלידה אין לי אמא לצידי שתתמוך בי אני רועדת ממה שיבוא אני פוחדת אני כלי שבר חלשה ושבורה עם הקאות וכל התסמינים בהריון איך ממשיכים מכאן?
זוגיותזוגיות
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 באוגוסט 2025 בשעה 13:50
אוי קודם כל חיבוק... אם את ממש בהתחלה וזו אופציה את עדיין יכולה לשקול הפלה אם זה משהו שאת ממש לא רואה איך את מתמודדת איתו... ואם החלטת להשאיר את ההריון אז תנסי לקחת את השבועות והחודשים הקרובים באמת להתחזק גם פיזית וגם מנטלית ולחפש את היתרונות ולנסות להתכונן כמה שאפשר... ולא בקטע של הטפה אבל להבא תיזהרו יותר עם אמצעי מניעה שלא יקרה שוב 😬
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 באוגוסט 2025 בשעה 13:51
אף אחד לא יכול להחליט בשבילך ואם את מחליטה שאת משאירה את התינוק תזכרי שאת יכולה להתמודד עם הכל! ואם זה אומר לקחת עזרה בבייביסיטר אז תעזרי בזה ותשמרי זמן לעצמך! תבקשי מבעלך שיקח את הילד כשקשה או בזמנים שבא לך להתאוורר כדי שתוכלי לתפקד כי זה באמת קשה אבל את יכולה!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 באוגוסט 2025 בשעה 14:11
יש לי ילדה בת 3 ואז נכנסתי להריון ואיך שילדתי אחרי חודש גילתי עוד הריון .. צריכה ללדת כל רגע את השלישי .. מה אגיד לך שאלוהים ישלח לנו כוחות❤️ ואגב אני איתם בבית עד גן עירייה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 באוגוסט 2025 בשעה 15:25
אז ככה קודם כל מותר לך להרגיש מה שאת מרגישה עדיף אפילו להוציא הכל מלשמור בפנים זה עוזר מנסיון יש לי צמודים פער של שנה וארבע החודש הקטנה שלי תחגוג שנה גם לי אין ממש עזרה ובעלי נכנס הביתה כל יום ב9 בערב אז אני לבד רוב הזמן דברים שעזרו לי זה סדר יום וסידור שבועי ולדעת שגם לך צריך להיות זמן בשביל לא להיות בדיכאון את חשובה וברגע שלך טוב גם לילדים טוב עכשיו אני בהריון עוד פעם ממש לא מתוכנן ולקח לי זמן לעכל את זה בשנתיים ו5 שלושה ילדים לא פשוט והיה לי קשה לקבל את הריון במיוחד שלדות שלי קשות והייתי מאושפזת חודש אחרי על זה יום קשה ולקח לי זמן להתאושש מזה ואני יכולה להגיד לך שאני ב28 וכבר בלחץ מהלידה ומהסוף של הריון כי הריון בשבילי לא קל ובטח שהגוף עוד לא התאושש מלידות קודמות אבל אני באמת מנסה להיות חיובית ולדעת שזה זמני וזה לא מובן בכלל וכל יום אני אומרת תודה על משהו גם בימים קשים עם הילדים וזוכרת שזה עובר ובאמת ככל שהזמן עובר את מתרגלת לסיטואציה ומתמודדת עם זה יותר טוב ושקשה לך מותר לבכות ומותר להוציא החוצה את התסכול תזכרי את בנאדם וגם לך יש רגשות וגם לך מותר להשבר השאלה איך את קמה תעבדי על נשימות זה עוזר תעשי אחת לשבוע משהו שאת אוהבת לעשות ואחת ליום קחי לך אפילו 5 דקות לעצמך

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות