אני לא מבינה מה השתנה בזמן האחרון התינוק שלי (חצי שנה) קם כולו רטוב מפיפי!!…

מרגישה שבאלי לשתף קצת תחושה של מועקה כזאת תחושה של עצב 😭 אני בהריון הריון ראשון שלי ואני הבת היחידה בצד שלי במשפחה שבהריון ראשון ואני כל הזמן רוצה לשתף את המשפחה שלי בתחושות של ההריון להראות להם תמונות של אולטרסאונד וכלאו ומרגישה פשוט שלא אכפת להם מכלום וכל אחד חיי את החיים שלו ושל העבודה שלו וזה קצת מתסכל אותי כנראה שאני מצפה ציפיות מהמשפחה שלי שיבינו אותי ויתנו לי טיפים לגבי ההריון אבל זה ממש לא קורה כל הזמן התשובות שלהם זה לא למה לקנות זה עושה עין הרע ואני מנסה להסביר שזאת תקופה שלא צריך להאמין בדברים רעים אלה לחשוב מחשבות חיוביות כמו המשפט מחשבה מייצרת מציאות אני הרבה פונה לחומתי כי היא באמת בן אדם מושלם ומקשיבה לי תמיד אני ממש פותחת בפניה את הלב שלי אבל מרגישה עצובה אני אמרתי לעצמי גם שאני אלד בעזרת השם מעדיפה לא לראות את המשפחה שלי אלה רק את המשפחה של בעלי זהו שיתפתי באמת מי שמרגישה גם ככה שהיא לבד בהריון שתגיב לי לפחות שאני לא אחשוב שאני היחידה ככה 🤷‍♀️

בחסדי ה׳ יתברך ילדתי נסיכה טהורה לעולם🪬 אין חוויה מרגשת ומעצימה כזאת , מאחלת לכל בנות ישראל אמן❤️

תודה רבה להשם יתברך הצדיק זכיתי אתמול ללדת💙💙💙🪬 לאחר אישפוז של 4 ימים בעקבות ירידת מים ללא התפתחות! רק תפילות אהובות רק תפילות !!!!!!!! בקרוב אצל כולן בידיים מלאות ולב שמח מתוך שמחה ובריאות.

חברות יקרות, חייבת לשתף 😅 אז היה לי שבועיים דימום (כן, אתם מבינים – שבועיים!), אחר כך כאבי גב משתקיים – כאילו מישהו החליט שאני אמורה להיות רובוט ולא בן אדם רגיל. רופא אחד שלח אותי רק עם כדורים, כאילו “תתמודדי”, ואני במצב חצי משותקת, מתקשה ללכת… בפועל אני רק מבקשת הפניה למיון. אחרי הרבה מבטים חצי עקומים, סוף סוף קיבלתי הפניה. במיון חיכיתי שלוש שעות על כסא גלגלים – חיוורת, מתה מכאבים, ואז אולטרסאונד – בתחילה לא רואים כלום… עד שהבטא שלי עולה: 500, 590, ואז 790 😳 הרופאים דיברו על להוריד חצוצרה, ואני חושבת לעצמי – “מה?! אני כאן חיה או בסרט אימה?” למזלי, חברה שלי עברה את זה קודם וקיבלה זריקה… ולזכותי, גם לי נתנו אותה – והכאב התחיל להירגע כמעט מיד 🙌 מסקנה? אם הגוף שלך אומר שמשהו לא בסדר – תקשיבי לו, תתעקשי, ותזכרי שגם כשהכל נראה כאוטי – אפשר לצאת מזה בשלום 💛

אני רותחת מעצבים על בעלי הוא רוצה לצאת היום לחבר לשחק פוקר, בהתחלה אמרתי לו לא מתאים הוא אמר לי שהוא יהמר גג 200 שח ויחזור הביתה השעה כמעט 4 בבית והוא לא חזר (יצא קצת לפני 9) למה זה מרתיח אותי? כי אין לו מחר עבודה אז הוא לא היה עושה את זה בחיים אבל כשזה שבת ואני זו שאצטרך לטפל ולהעסיק את הילדה כל היום בזמן שהוא ירצה רק לישון זה פשוט מכעיס אותי! שהוא לא חשב עליי לרגע ורק על ההנאה שלו. אין בעיה שתצא, למה חייב פוקר? למה עד שעה כזאת? חשוב לציין שכל החברים האלה רווקים בלי ילדים