איך מתחילים סימיקול ? בן שלושה וחצי שבועות שוקל בערך 3וקצת

לא יכולה בנות! אני כבר לא יכולה יותר! קשה לי!! הבייבי לא רוצה לינוק בכלל! נכנסת להסטוריה כשאני מגישה לה את הפיטמה ממש מלחמות אני שואבת, מנסה עם פיטמת סילקון יש לי לור ליועצת הנקה שבוע הבא אבל חייבת את העידוד שלכם וחיבוק😭 אני ממש שניה מלוותר על הנקה ואני כל כך לא רוצה נלחמתי כל כך הרבה לא מגיע לי ולה שזה לא יקרה בסוף! בבקשה תעודדו אותי להמשיך לעבוד על זה😔 אין בי כוחות💔

יש עוד מישהי שעולה הרבה ומהר במשקל בהריון למרות שאוכלת בצורה מסודרת ולא מוגזמת ועושה מלא ספורט? קטע ממש מוזר, אני בשבוע 16 ועליתי המוןןןן במשקל למרות שאני מקפידה על תזונה ופעילות גופנית. כשאני מסתכלת בפוסטים שבנות שואלות כמה עליתן במשקל עד עכשיו כל מי שעונה מספרת כמה מעט היא עלתה וזה בכלל לא קרוב לעליה שלי. אני ממש מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות

חייבת התייעצות פליזז .שלחתי את הילדה למעון מסויים שלא היה לה טוב בו. שמתי הקלטות וממש יצאתי על הגננת על הדיבורים שהיא אמרה לה. החלטתי להפסיק לשלוח אותה לשם. לא נגמר הכי בטוב. עכשיו יש גן קרוב אליי שרציתי לשלוח אותה ומסתבר שזאת אחותה וגם לה יש מעון. אבל פאדיחות לא? מה אני יגיד לה למה עזבתי את אחותה ? לא נעים לי ללכלך אחרי זה היא תשנא אותי ואותה. מה אתן אומרות? ואין מקום אחר שמצאתי לצערי וקשנ לי כבר לחכות לשנה הבאה לגן עירייה

היי אהובות, אני ממש אשמח להתייעץ בעיקר עם אמהות שמניקות או הניקו. זה ארוך אז לכל מי שקוראת, תודה מראש. אני אמא ל2 צמודים, בת 1.9 ובן 4 חודשים. אני מניקה את הקטן הנקה בלעדית. אתחיל ואומר שההנקה נורא חשובה לי, נלחמתי המון כדי להצליח להניק ותודה לאל היום הכל קורה בצורה מהממת. התינוק שלי אוהב לינוק ואני נהנית ומתמוגגת לראות אותו יונק ובעיקר גאה בעצמי. אז מה העניין? 1. אני מרגישה שאין אותי. אבל באמת אין אותי. אני מתקלחת 3 דקות, אני יוצאת לאימון וכל האימון אני במצפון שבעלי שם בכאוס מוחלט. 2. אני מרגישה שהילדה מקנאה מאוד ויש לזה התבטאויות רגשיות קיצוניות שאי אפשר לפספס שזה בגלל התינוק וזה שהוא כל הזמן כמעט עליי. לא משנה כמה אני מנסה להיות רק איתה ברגעים שהוא לא יונק זה עדיין לא מספיק. 3. בעלי ואני לא יכולים לצאת ולא יכולים לעשות שום דבר זוגי כי התינוקי דורש לינוק המון, הולך לישון מאוד מאוחר בלילה כי הוא יונק בערב המון. 4. בעלי מפציר בי כל הזמן להפסיק, בכל מיני סיטואציות כשקשה לנו. אומר שזה כבר נהיה קשה מידי והילד תלותי רק בי, שהוא כל היום רוצה ציצי ואף אחד לא מצליח להסתדר איתו. הוא פחות מבין את החשיבות של זה ממני. 5. אני מתגעגעת לגוף הקודם שלי, אני לא מצליחה לשנות שום דבר במהלך ההנקה, צריכה לאכול יותר מבדרך כלל ולכן סובלת מעודף משקל, אני לא יכולה לחזור להרגלי אכילה קודמים שסייעו לי לפני כן כמו למשל לאכול בשעות מסוימות ולצרוך פחות קלוריות ובקיצור אני מתוסכלת וחסרת בטחון רוב הזמן מהגוף שלי. 6. הקטן סרבן בקבוקים (ומוצצים), אז לצאת בלעדיו זה כמעט בלתי אפשרי. 7. אני חוששת מרגע הגמילה בהמשך. חשבתי להניק אותו לפחות עד גיל שנה ועם איך שזה נראה עכשיו לא אצליח לגמול. 8. אני בעצמי נורא מחוברת להנקה, זה איפה שהוא ממלא אותי באושר. אני מסתכלת עליו תוך כדי ונמסה. אז גם זה כשלעצמו מפחיד אותי. מה הייתן עושות? המחשבה להפסיק הורגת אותי, אני עדיין לא בשלה להפסיק ובניתי על להמשיך הרבה יותר. מצד שני באמת שזו התקופה הכי קשה בחיים שלי. אני מרגישה שאני לא מצליחה לתמרן כבר

המלצות לרופא/ת נשים בחולון?! יש כזה? 🙏