היי שבוע 10 מתי העייפות הנוראית הזאת עוברת? תנו לי תקווה

התייעצות מתחילים חינוך - ילד בן 3 אומר לי לדוגמה ״אבא נונונו״ כאילו מה אבא עשה לו? לא הסכים משהו או לפעמים יכול להגיד ״הרביץ לי״ וברור שחס וחלילה אף אחד לא הרביץ לו , כנ״ל יכול להגיד הפוך עליי או על אחותו הקטנה… איך נכון להגיב? כרגע אני שואלת לדוגמה למרות ששמעתי את הסיטואציה מהצד נגיד האבא לא הסכים לו להרביץ לאחותו הקטנה אז הוא בא אומר לי ״אבא נונונו״ או שהוא אומר לאבא שלו ״נונונו אבא״ אז בעלי שואל אותו ״למה?״ הוא אומר לרוב ״הרביץ לי״ אז בעלי אומר לו ״אתה הרבצת לאחותך, אסור להרביץ״ ולא יודעת בזה זה נגמר השיחה וזה חוזר על עצמו מרגישה שקשה לו עדיין לשחק עם אחות או ילדים אחרים במשחק משותף כן יכול לחבק אותה, לדגדג אותה, להצחיק אותה, לעשות לחיים, אבל מתקשה לחלוק איתה את הצעצועים שלו אם לוקחים לו או מצטרפים אליו לבנות מגדל אז קשה לו עם זה הוא אומר לה כמה פעמים כבר ככה פחות או יותר ״לכי להיות עם אמא, אני משחק עם אבא עכשיו״ מגרש וזה לא נעים אם תישאר כנראה שתחטוף מכה ממנו :/ כאילו הכל בסדר זה לא סוף העולם אני חושבת שזה נורמלי אבל איך מתקדמים מכאן?